”ושׂערו, עכשיו שהסיר כובעו, כאילו מן המספרה יצא – נוצץ בשמן־המשחה, מסורק לאחור משני עבריה של פסוקת דקדקנית, פְּאותיו יורדות לו עד תנוכי אוזניו.“ (שש כנפיים לאחד, מאת חנוך ברטוב, בפרויקט בן יהודה)
"שמעתי צליל חיוג, שלשלתי אסימון, / חייגתי לז'קלין במספרה סימון." (שיר הטלפון, מאת ירון לונדון)