לדלג לתוכן

גל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

גָּל

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא גלגל
שורש וגזרה ג-י-ל, גזרת נע"ו/י
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא שָׂמַח.

מקור

[עריכה]
  • מקרא

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]


השורש גיל

השורש ג־י־ל הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ג־י־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּל גָּל יָגִיל גִּיל לָגִיל
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵגִיל מֵגִיל יָגִיל הָגֵל לְהָגִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

גַּל א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גל
הגייה* gal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג-ל-ל
דרך תצורה
נטיות גַּל־
גלי אבנים
  1. לשון המקרא ערימה, הרבה עצמים מונחים בערמה.

מקור

[עריכה]
  • מקרא

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גלי אבנים

גַּל ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא גל
שורש וגזרה ג־ל־ל, גזרת ע"ע
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא גלגל, הֵזיז דבר מה תוך גלגולו.
    • "קוּמוּ, בּוֹאוּ נָא, אַחִים, הֵאָסְפוּ נָא, נָגֹל הָאֶבֶן מִמְּקוֹר הַיֶּשַׁע בְּטֶרֶם יוֹם פָּנָה" (קומו בואו נא / יהודה שרת)
    • הילדים יָגֹלּוּ כדורי שלג לראש הגֶּבע.
    • גֹּל אֶל יְהוָה יְפַלְּטֵהוּ יַצִּילֵהוּ כִּי חָפֵץ בּוֹ“ (תהלים כב, פסוק ט)

גיזרון

[עריכה]
  • השורש ג-ל-ל הינו שורש מקראי.
  • השוו מן ערבית, הפועל תַגֻ'וֲולַה تجول להסתובב, לנדוד, לֶיישוֹטֶט.
  • סורית - 'גול' ܓܘܠ . ארמית, 'גייל' - ” אוריא תהא גייל לה “ (ירושלמי, מסכת יומאדף לז, עמוד א) . פרסית תיכונה - 'גוֹי' گوی בהוראת עגול,כדורי. סנסקריט - 'גוּלַא' गोल בהוראת - מעגל, מעגלי .

מידע נוסף

[עריכה]
  • גם לשון גילוי ”גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך“ (תהלים קיט, פסוק יח) והוא מאותו עניין, שעל ידי הגלגול הדבר מתגלה, כמו "ויגל את האבן מעל פי הבאר".

מילים נרדפות

[עריכה]
השורש גלל

השורש ג־ל־ל הוא שורש מגזרת ע"ע.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ג־ל־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גַּל גַּל יָגֹל גֹּל לָגֹל
נִפְעַל נָגֹל נָגָל יִגַּל הִגּוֹל לְהִגּוֹל
הִפְעִיל הֵגֵל מֵגֵל יָגֵל הָגֵל לְהָגֵל
הֻפְעַל הוּגַל מוּגָל יוּגַל -אין- -אין-
פִּעֵל גּוֹלֵל מְגוֹלֵל יְגוֹלֵל גּוֹלֵל לְגוֹלֵל
פֻּעַל גּוֹלַל מְגוֹלָל יְגוֹלַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְגּוֹלֵל מִתְגּוֹלֵל יִתְגּוֹלֵל הִתְגּוֹלֵל לְהִתְגּוֹלֵל

תרגום

[עריכה]

גַּל ג

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גל
הגייה* Gal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג-ל-ל
דרך תצורה
נטיות ר׳ גַּלִּים; גַּל־, ר׳ גַּלֵּי־
הגל הגדול בסמוך לקאנאגאווה
  1. לשון המקרא שינוי בגובה פני המים המתקדם דרך גוף המים.
    • ”רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו (ישעיהו נא, פסוק טו)
    • ”וְהַעֲלֵיתִי עָלַיִךְ גּוֹיִם רַבִּים כְּהַעֲלוֹת הַיָּם לְגַלָּיו.“ (יחזקאל כו, פסוק ג)
    • הגלים בחוף מתחזקים.
  2. התפשטות של הפרעה במרחב באופן מחזורי בזמן.
    • גלי אור הם גלים רוחביים.
  3. דבר המתרחש בפתאומיות ובעוצמה באופן זמני.
    • מעצרו של הפושע גרם לגל אנטישמיות נרחב.
  4. לשון המקרא מקווה מים,מעיין
  5. שם פרטי לזכר ולנקבה.
    • "גל היא ילדה של ים. / וכשהים רועש היא אומרת / שהוא מספר לה סודות בשפה מיוחדת / שרק היא מבינה אותה." (גל היא ילדה של ים, מאת יהונתן גפן)
    • "על מרפסת עץ בהוסטל באוסטרליה / זאת עמליה / חברה של גל." (היא לא תשובערך מקביל בוויקיפדיה, מאת זאב נחמה)
    • "בואי גלי, / בואי גלי לי, / מאין הצחוק המתוק? / בואי גלי, / בואי גלי לי, / גם אני עוד רוצה לצחוק" (גלי, מאת אהוד מנור)

מקור

[עריכה]
  • במקרא משמעות 1 כמו גל א שאר המשמעויות על פי הדמיון לתנועת הגלים במקוי מים.
  • (4:) גם במגילת הנחושת מופיעה תיבת "גל" בהוראת מעין [1]

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: wave‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: גל

גַּל ד

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גל
הגייה* gal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־ל־ל
דרך תצורה
נטיות
  1. [מכונות, טכנולוגיה] ציר, התקן ארוך יחסית המסתובב להעברת תנועה סיבובית וכח.

מקור

[עריכה]
  • לשון חז"ל משרש מקראי.מצוי כנראה גם במשנה ”ושל גל אף על פי שחיברן בדלת וקבען במסמרים טהורין שכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע.“ (בבלי, מסכת שבתדף פא, עמוד א)

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: shaft‏‏‏‏
  1. שמעון שרביט / "עיונים במילונה של מגילת הנחושת" בית מקרא, כתב-עת לחקר המקרא ועולמו כרך יב‎, חוברת ג; תמוז תשכ"ז; עמ' 129