מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | גאות |
הגייה* | geut |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ג־א־י/ה |
דרך תצורה | משקל קַטְלוּת גאה + ־וּת |
נטיות | ר׳ גֵּאוּיוֹת (נדיר) נס׳ גֵּאוּתוֹ גֵּאוּתָהּ גֵּאוּתָם |
- לשון המקרא התרוממות של דבר אל על.
- ”כִּי־בָעֲרָה כָאֵשׁ רִשְׁעָה שָׁמִיר וָשַׁיִת תֹּאכֵל וַתִּצַּת בְּסִבְכֵי הַיַּעַר וַיִּתְאַבְּכוּ גֵּאוּת עָשָׁן“ (ישעיהו ט, פסוק יז)
- ”אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם בְּשׁוֹא גַלָּיו אַתָּה תְְשַׁבְּחֵם“ (תהלים פט, פסוק י)
- "הַצּוּר, פַּנֵּה דֶרֶךְ! בִּלְבָבִי הַקַּר שָׂם מִשְׁכָּנוֹ / עֹז רוּחַ זִלְעָפוֹת עִם-גֵּאוּת הַיָּם וְאֵיתָנוֹ." (חיים נחמן ביאליק)
- לשון המקרא שם לפעולת הגֵּאֶה. התנשאות
- ”בְּרַגְלַיִם תֵּרָמַסְנָה עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכּוֹרֵי אֶפְרָיִם“ (ישעיהו כח, פסוק ג)
- ”זַמְּרוּ ה' כִּי גֵאוּת עָשָֹה מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ“ (ישעיהו יב, פסוק ה)|.
- עברית חדשה תופעת העלייה (ולאחריה הירידה) המחזורית הקבועה של גובה פני הים, אשר נוצרת בשל השפעת כוחות המשיכה של היָרֵחַ והשֶׁמֶשׁ על כדור הארץ.
- "דלגנו על הכח של גאות ושפל, מפני שאלה בים התיכון כמעט שאינם מורגשים." ("הארץ", 16 בדצמבר 1926)
- מן גָּאָה.
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי גאוגרפיה (תשל"ג), 1973.
השורש גאה |
השורש ג־א־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
ניתוח דקדוקי לשורש |
משמעות עיקרית | התרוממות אל על פיזית או נפשית |
גזרה | |
הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
ג־א־ה |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
גָּאָה |
גּוֹאֶה |
יִגְאֶה |
גְּאֵה |
לִגְאוֹת |
נִפְעַל |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
הִפְעִיל |
הִגְאָה |
מַגְאֶה |
יַגְאֶה |
הַגְאֵה |
לְהַגְאוֹת |
הֻפְעַל |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
גֵּאָה |
מְגָאֶה |
יְגָאֶה |
גָּאֵה |
לְגָאוֹת |
פֻּעַל |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אַיִן- |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְגָּאָה |
מִתְגָּאֶה |
יִתְגָּאֶה |
הִתְגָּאֵה |
לְהִתְגָּאוֹת |
|
|