לדלג לתוכן

גאות

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

גֵּאוּת

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גאות
הגייה* geut
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ג־א־י/ה
דרך תצורה משקל קַטְלוּת
גאה + ־וּת
נטיות ר׳ גֵּאוּיוֹת (נדיר) נס׳ גֵּאוּתוֹ גֵּאוּתָהּ גֵּאוּתָם
  1. לשון המקרא התרוממות של דבר אל על.
    • ”כִּי־בָעֲרָה כָאֵשׁ רִשְׁעָה שָׁמִיר וָשַׁיִת תֹּאכֵל וַתִּצַּת בְּסִבְכֵי הַיַּעַר וַיִּתְאַבְּכוּ גֵּאוּת עָשָׁן“ (ישעיהו ט, פסוק יז)
    • ”אַתָּה מוֹשֵׁל בְּגֵאוּת הַיָּם בְּשׁוֹא גַלָּיו אַתָּה תְְשַׁבְּחֵם“ (תהלים פט, פסוק י)
    • "הַצּוּר, פַּנֵּה דֶרֶךְ! בִּלְבָבִי הַקַּר שָׂם מִשְׁכָּנוֹ / עֹז רוּחַ זִלְעָפוֹת עִם-גֵּאוּת הַיָּם וְאֵיתָנוֹ." (חיים נחמן ביאליק)
  2. לשון המקרא שם לפעולת הגֵּאֶה. התנשאות
    • ”בְּרַגְלַיִם תֵּרָמַסְנָה עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכּוֹרֵי אֶפְרָיִם“ (ישעיהו כח, פסוק ג)
    • ”זַמְּרוּ ה' כִּי גֵאוּת עָשָֹה מוּדַעַת זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ“ (ישעיהו יב, פסוק ה)|.
  3. עברית חדשה תופעת העלייה (ולאחריה הירידה) המחזורית הקבועה של גובה פני הים, אשר נוצרת בשל השפעת כוחות המשיכה של היָרֵחַ והשֶׁמֶשׁ על כדור הארץ.
    • "דלגנו על הכח של גאות ושפל, מפני שאלה בים התיכון כמעט שאינם מורגשים." ("הארץ", 16 בדצמבר 1926)

גיזרון

[עריכה]
  • מן גָּאָה.
  • האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי גאוגרפיה (תשל"ג), 1973.

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
השורש גאה

השורש ג־א־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית התרוממות אל על פיזית או נפשית
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים

[עריכה]
ג־א־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּאָה גּוֹאֶה יִגְאֶה גְּאֵה לִגְאוֹת
נִפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
הִפְעִיל הִגְאָה מַגְאֶה יַגְאֶה הַגְאֵה לְהַגְאוֹת
הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
פִּעֵל גֵּאָה מְגָאֶה יְגָאֶה גָּאֵה לְגָאוֹת
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְגָּאָה מִתְגָּאֶה יִתְגָּאֶה הִתְגָּאֵה לְהִתְגָּאוֹת