הגלגלים הסתובבו במגולות; באחת שמטו־ניחתו שלוש הסירות לתוך הים; ובתוך כך קפצו המלחים כעזים [...] אל הסירות המתנועעות למטה." (הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: אהרן אמיר)
משורש ג-ל-ל , ג-ל-ג-ל. מן המילה הפיניקית-פונית בצורת גָלגיל,גִילגיל (galgil,gilgil), מן השומרית gigir, או מן הפרוטו-הודו-אירופאית *kʷókʷlos, אך יתכן כי הושפעו מהצורה השמית. איזכור הצורה הפיניקית-פונית בידי איזידור מסיביליה בצורת גירגילוּס (gyrgillus) בהוראת סליל ,גליל מעלה את הסברה כי המילה חדרה מין הישובים הכנעניים-פונים שבספרד אל לשון הילידים, המילה מופיעה בצורה הדומה ללטינית גם בלשון מנדעית בהגיית: גירגלא, בהוראת "גלגל" [1]
2. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
בתנ"ך מתוארת חנייתם של בני ישראל במקום בערב חג הפסח, ובו חגגו את החג, והתנ"ך מספר על שאלוקים התגלה ליהושע ואמר לו: ”וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-יְהוֹשֻׁעַ, הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת-חֶרְפַּת מִצְרַיִם, מֵעֲלֵיכֶם[...]“ (יהושע ה, פסוק ט), ועל שם "גילוי" החרפה מעל בני ישראל: "וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא גִּלְגָּל" שם. השם אם כן ניתן מאת האלוקים על שם שביום שחנו ישראל במקום "גילה" אלוקים את חרפת המצרים מעל בני ישראל, "גלגל" - על שם "גילוי".
שם הקיבוץ ניתן על שם האתר המקראי "גלגל" (ראו למעלה).