מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: עָלֵז. |
- לשון המקרא חש שמחה וצהלה.
- ”פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלוזנה בנות הערלים“ (שמואל ב׳ א, פסוק כ)
- ”לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק וְיָרַד הֲדָרָהּ וַהֲמוֹנָהּ וּשְׁאוֹנָהּ וְעָלֵז בָּהּ“ (ישעיהו ה, פסוק יד)
- ”רָנִּי בַּת צִיּוֹן הָרִיעוּ יִשְׂרָאֵל שִׂמְחִי וְעָלְזִי בְּכָל לֵב בַּת יְרוּשָׁלִָם“ (ירמיהו נא, פסוק לט)
- ”פָּרְצוּ נִבְטֵי־הַבִּכּוּרִים, / וְהַתְּבוּאָה צוֹמַחַת. / עָלְזוּ אוֹגְרִים וְעַכְבָּרִים: / “הַפַּרְנָסָה מֻבְטַחַת!”“ (הַגַּפְרוּר, מאת חנניה ריכמן, בפרויקט בן יהודה)
- מן המקרא. קרוב אל ע-ל-ס, ע-ל-ץ.
השורש עלז |
ניתוח דקדוקי לשורש |
משמעות עיקרית | שמחה, חדווה |
גזרה | גזרת השלמים |
הופיע לראשונה בלשון | המקרא |
השורש ע־ל־ז הוא שורש מגזרת השלמים.
ע־ל־ז |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
עָלַז |
עָלֵז או עוֹלֵז
(ב׳ פעוּל: עָלֵז או עַלִּיז) |
יַעֲלֹז |
עֲלֹז |
לַעֲלֹז |
נִפְעַל |
|
|
|
|
|
הִפְעִיל |
הֶעֱלִיז |
מַעֲלִיז |
יַעֲלִיז |
הַעֲלֵז |
לְהַעֲלִיז |
הֻפְעַל |
הָעֳלַז |
מָעֳלַז |
יָעֳלַז |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
|
|
|
|
|
פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|