מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: עָלֵז.
|
- לשון המקרא חש שמחה וצהלה.
- ”פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלוזנה בנות הערלים“ (שמואל ב׳ א, פסוק כ)
- ”לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק וְיָרַד הֲדָרָהּ וַהֲמוֹנָהּ וּשְׁאוֹנָהּ וְעָלֵז בָּהּ“ (ישעיהו ה, פסוק יד)
- ”רָנִּי בַּת צִיּוֹן הָרִיעוּ יִשְׂרָאֵל שִׂמְחִי וְעָלְזִי בְּכָל לֵב בַּת יְרוּשָׁלִָם“ (ירמיהו נא, פסוק לט)
- ”פָּרְצוּ נִבְטֵי־הַבִּכּוּרִים, / וְהַתְּבוּאָה צוֹמַחַת. / עָלְזוּ אוֹגְרִים וְעַכְבָּרִים: / “הַפַּרְנָסָה מֻבְטַחַת!”“ (הַגַּפְרוּר, מאת חנניה ריכמן, בפרויקט בן יהודה)
- מן המקרא. קרוב אל ע-ל-ס, ע-ל-ץ.
השורש עלז
|
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
שמחה, חדווה
|
גזרה |
גזרת השלמים
|
הופיע לראשונה בלשון |
המקרא
|
השורש ע־ל־ז הוא שורש מגזרת השלמים.
ע־ל־ז
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
עָלַז
|
עָלֵז או עוֹלֵז
(ב׳ פעוּל: עָלֵז או עַלִּיז)
|
יַעֲלֹז
|
עֲלֹז
|
לַעֲלֹז
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
הֶעֱלִיז
|
מַעֲלִיז
|
יַעֲלִיז
|
הַעֲלֵז
|
לְהַעֲלִיז
|
הֻפְעַל
|
הָעֳלַז
|
מָעֳלַז
|
יָעֳלַז
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|