שפל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שֵׁפֶל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שפל
הגייה* shefel
חלק דיבר שם עצם (תואר)
מין זכר
שורש שׁ־פ־ל
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות ר׳ (נדיר) שְׁפָלִים נס׳ שִׁפְלוֹ שִׁפְלָהּ
  1. מקום נמוך, מצב נמוך או ירוד.
    • ”נִתַּן הַסֶּכֶל בַּמְּרוֹמִים רַבִּים וַעֲשִׁירִים בַּשֵׁפֶל יֵשֵׁבוּ“ (קהלת י, פסוק ו)
    • ”שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ“ (תהלים קלו, פסוק כג)
    • שר האוצר עושה מאמצים להוציא את המדינה מן השפל הכלכלי בו היא נתונה.
  2. (מובן ספציפי) המצב בזמן ירידת גובה מי הים.
    • בזמן השפל קו המים נסוג ואז מתגלות הצדפות.

גיזרון[עריכה]

  • מקראי, מן הפועל שָׁפַל.
  • מצוי רק פעמיים במקרא ומתועד בעיקר בספרות החצונית-במגילת הסרכים בצורת שפול, ובלשון חז"ל: ”בן סירא אומר אף לילות בשפל גגים“ (בבלי, מסכת כתובותדף קי, עמוד ב) בספרי המקרא הקדומים ביותר מבכרים סופרי המקרא להשתמש בשמות אחרים לציון האדם המצפה לישועה מן ה' בעוד השם "שֵפל" המצוטט לעיל מתהלים נעדר מספרות בעת ראשון (כמו גם מילים נוספות המופיעות במזמור) ומצוי בשלוש יצירות שונות שידוע שהתחברו בתקופת בית שני בשל כך היו חוקרים שהחלו לאחר את תיארוך כתיבת מזמור קל"ו שבתהלים לימי בית שני [1].

.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

שָׁפֵל גם שָׁפָל[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שפל
הגייה* shafel
shafal
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש שׁ־פ־ל
דרך תצורה משקל קָטֵל או משקל קָטָל
נטיות נ׳ שְׁפָלָה ר׳ שְׁפָלִים
  1. לשון המקרא נמוך.
    • ”וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה מַרְאֶהָ שָׁפָל מִן הָעוֹר[...]וְהִנֵּה אֵין בָּהּ שֵׂעָר לָבָן וּשְׁפָלָה אֵינֶנָּה מִן הָעוֹר וְהִיא כֵהָה“ (ויקרא יג, פסוקים ככא)
    • ”עַל כָּל־גֵּאֶה וָרָם וְעַל כָּל נִשָּׂא וְשָׁפֵל (ישעיהו ב, פסוק יב)
    • ”הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבוֹהַ הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל הוֹבַשְׁתִּי עֵץ לָח וְהִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ“ (יחזקאל יז, פסוק כד)
  2. נמוך ברוח, בזוי.
    • ”וּנְקַלֹתִי עוֹד מִזֹּאת וְהָיִתִי שָׁפָל בְּעֵינָי וְעִם הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ עִמָּם אִכָּבֵדָה“ (שמואל ב׳ ו, פסוק כב)
    • ”כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים“ (ישעיהו נז, פסוק טו)
    • ”וְגַם אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים ושְׁפָלִים לְכָל הָעָם“ (מלאכי ב, פסוק ט)
    • ”וְשַׁבְתִּי אֶת... וְהָיוּ שָׁם מַמְלָכָה שְׁפָלָה (יחזקאל כט, פסוק יד)
    • האדם הזה התגלה כאדם שפל במיוחד
    • היה זה מעשה שפל.

גיזרון[עריכה]

  • מקראי, מן הפועל שָׁפַל.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

שָׁפַל גם שָׁפֵל[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שפל
שורש וגזרה שׁ־פ־ל
בניין פָּעַל (קַל)
  1. [מליצה] ירד מטה הורד מטה הונמך.
    • ”וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים“ (ישעיהו ב, פסוק יז)
    • "וָאָרֶץ שָׁפַל רוּמִי וְנִקְלָה כְבוֹדִי / לֶעָפָר שָׁחָה נַפְשִׁי, וְקָצְרָה יָדִי" (רבי שלמה אבן גבירול)

גיזרון[עריכה]

  • מקראי. מקבילות: אכדית šapālu, ארמית שְׁפַל.

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1. אלישע קימרון "ללשון בית שני בספר תהלים", בית מקרא, כרך כג‎, חוברת ב (עג‎) (טבת-אדר תשל"ח), עמ':142