אנך
מראה
יש להוסיף לדף זה את הערך: אִנֵךְ.
אֲנָךְ
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אנך |
הגייה* | anakh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־נ־ך |
דרך תצורה | משקל קְטָל |
נטיות |
- לשון המקרא משקולת התלויה בקצהו של חוט שבאמצעותה בדקו אם החומה ישרה.
- עברית חדשה (ימאות) בספינות: שם נרדף לאנך עומק, חבל ובקצהו משקולת עופרת למדידת עומק המים וסוג הקרקעית.
- "אך משחלפה התדהמה מעט הטלנו את האנך וּמדדנו, אך לא מצאנו קרקע." (הרמן מלוויל, מובי דיק. מאנגלית: אהרן אמיר)
- "כל מפרץ קטן כל מעגן זעיר נחקר באופן יסודי ונבדק באמצעות האנך." (סטפן צווייג, מאגלאן. מגרמנית: יצחק הירשברג)
- עברית חדשה קו ניצב, קו שיוצר עם קו שני זווית ישרה (90°).
גיזרון
[עריכה]- מלה יחידאית במקרא, מופיעה רק בספר עמוס. בתלמוד בבלי בהגיית ”אינך“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף ח, עמוד ב) רש"י פירש: נפך בהגיית קרבונקל"א (carbuncle) שמופיעה בצרפתית-עתיקה בהוראת אבן בצבע אדום עמוק ,אבן יקרה בצבע אדום כהה. תיבה זו מקורה מלשון סנסקריט בהגיית: נֲאג בהוראת: "בדיל" או "עופרת" [1], ומכאן "משקולת עופרת" ושמו של המכשיר. מצוי גם באנגלית: (plumb או plumb line), צרפתית: (plomb). מלטינית: (plumbum), "עופרת".[2]
- במשמע המקורי 'בדיל/עופרת', מקבילה לארמית אנך או אנכא.[3]. סורית (ܐܰܢܟ݂ܳܐ) אנכא , אכדית: אַנַכֻּ (annaku), כולן באותו משמע. בתעודות כלכליות נזכרים משלוחי בדיל באכדית: אַנכֻּּם (annakum) שהובילו שליחי מארי לממלכות במערב . הבדיל שימש , בסגסוגת עם נחושת כיחס של אחד לשישה עד תשעה להכנת הברונזה [4].
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה] כלי בנאים
|
ניצב
|
ראו גם
[עריכה]סימוכין
[עריכה]- ↑ מילים הודיות (הינדי) בעברית, מאת פרופ' חיים רבין: אנך
- ↑ Lewis & Short Latin-English Dictionary
- ↑ Comprehensive Aramaic Lexicon
- ↑ ישראל אפעל.ההיסטוריה של ארץ-ישראל - מבואות התקופות הקדומות (מהתקופות הפריהיסטוריות עד סוף האלף השני לפני הספירה) ירושלים יד יצחק בן-צבי כתר הוצאה לאור 1982.עמ': 152