מלה יחידאית במקרא, מופיעה רק בספר עמוס. בתלמוד בבלי בהגיית ”אינך“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף ח, עמוד ב) רש"י פירש: נפך בהגיית קרבונקל"א (carbuncle) שמופיעה בצרפתית-עתיקה בהוראת אבן בצבע אדום עמוק ,אבן יקרה בצבע אדום כהה. תיבה זו מקורה מלשון סנסקריט בהגיית: נֲאג בהוראת: "בדיל" או "עופרת" [1], ומכאן "משקולת עופרת" ושמו של המכשיר. מצוי גם באנגלית: (plumb או plumb line), צרפתית: (plomb). מלטינית: (plumbum), "עופרת".[2]
במשמע המקורי 'בדיל/עופרת', מקבילה לארמית אנך או אנכא.[3]. סורית (ܐܰܢܟ݂ܳܐ) אנכא , אכדית: אַנַכֻּ (annaku), כולן באותו משמע. בתעודות כלכליות נזכרים משלוחי בדיל באכדית: אַנכֻּּם (annakum) שהובילו שליחי מארי לממלכות במערב . הבדיל שימש , בסגסוגת עם נחושת כיחס של אחד לשישה עד תשעה להכנת הברונזה [4].
↑ישראל אפעל.ההיסטוריה של ארץ-ישראל - מבואות התקופות הקדומות (מהתקופות הפריהיסטוריות עד סוף האלף השני לפני הספירה) ירושלים יד יצחק בן-צבי כתר הוצאה לאור 1982.עמ': 152
יש להוסיף לדף זה את הערך: אִנֵךְ.
.png)