מעבר בין המשמעויות ניתן למצוא בפסוק הבא: ”וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה.“ (ישעיהו יא, פסוק א)
על מעתק ההגאים צ־ט ראו בגזרון של הפועל נָצַר; בשמות פרטיים-אדומיים שהתגלו בכתובות מן אידומיאה שבדרום ישראל מופיעים השמות : קוּסְלְנָצֵר⮀נטִרָא, ובכך ניכר מעתק ההגאים בין עברית לארמית-מלכתית.[1][2]
אוגריתית 𐎐𐎙𐎗 (נעֿר).[3] הפועל נפוץ מאוד בכתבי אוגרית בפתיחת מכתבים: 𐎊𐎌𐎍𐎎𐎟𐎍𐎋𐎟𐎛𐎍𐎎𐎟𐎚𐎌𐎍𐎎𐎋𐎟𐎚𐎙𐎗𐎋 (יִשְלם לך, אֵלים יִשְלמוך יִנצרוך), המצוי גם במכתבים באכדית מאוגרית.[4][5]
ארמית נטר[7], ארמית-סורית, ܢܛܰܪ או ܢܛܲܪ נטַר. מכאן גם לעברית מקראית נטר: ”שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי“ (שיר השירים א, פסוק ו)
↑THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-15