מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בכתיב מקראי מַשְֹמֵר; ראו מסמר.
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
משמר
|
הגייה* |
mishmar
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ש־מ־ר א
|
דרך תצורה |
משקל מִקְטָל
|
נטיות |
מִשְמָרוֹת, ר-נ מִשְׁמְרוֹת־
|
- השגחה ושימת לב על דבר.
- קבוצת אנשים המופקדים על השמירה או על עבודה.
- לשון המקרא מקום שָׁמוּר. מקום כליאה.
- ”וַיִתֵּן אֹתָם בְּמִשְׁמַר בֵּית שַֹר הַטַַּבָּחִים אֶל בֵּית הַסֹּהַר[...]וַיִּהְיוּ יָמִים בְּמִשְׁמָר“ (בראשית מ, פסוק ג)
- ”אִם כֵּנִים אַתֶּם אֲחִיכֶם אֶחָד יֵאָסֵר בְּבֵית מִשְׁמַרְכֶם וְאַתֶּם לְכוּ הָבִיאוּ שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם“ (בראשית מב, פסוק יט)
- ”וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ“ (במדבר טו, פסוק לד)
- [עולם הישיבות] כינוי לליל לימוד רציף ללא שינה (נהגה מִשְׁמֶר במלעיל)
- בישיבות נוהגים המתמידים לערוך משמר בליל שישי.
- מן שמר 4. על פי הפסוק והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה (שם)
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
משומר
|
הגייה* |
meshumar
|
חלק דיבר |
תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
ש־מ־ר
|
דרך תצורה |
משקל מְקֻטָּל
|
נטיות |
נ׳ מְשֻׁמֶּרֶת. ר׳ מְְשֻׁמָּרִים מְשֻׁמָּרוֹת.
|
- לשון חז"ל שיש עליו השגחה ושימת לב. שאינו מועד לנזק וקלקול.
- לשון חז"ל שנשאר במצבו הרבה זמן.
השורש שמר א
|
השורש שׁ־מ־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.
ניתוח דקדוקי לשורש
|
משמעות עיקרית |
שימת לב על דבר למניעת נזק. השגחה. הנחה של דבר לזמן רב.
|
גזרה |
|
הופיע לראשונה בלשון |
במקרא
|
שׁ־מ־ר א
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
שָׁמַר
|
שׁוֹמֵר
(ב׳ פעוּל: שָׁמוּר)
|
יִשְׁמֹר
|
שְׁמֹר
|
לִשְׁמֹר
|
נִפְעַל
|
נִשְׁמַר
|
נִשְׁמָר
|
יִשָּׁמֵר
|
הִשָּׁמֵר
|
לְהִשָּׁמֵר
|
הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
שִׁמֵּר
|
מְשַׁמֵּר
|
יְשַׁמֵּר
|
שַׁמֵּר
|
לְשַׁמֵּר
|
פֻּעַל
|
שֻׁמַּר
|
מְשֻׁמָּר
|
יְשֻׁמַּר
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִשְׁתַּמֵּר
|
מִשְׁתַּמֵּר
|
יִשְׁתַּמֵּר
|
הִשְׁתַּמֵּר
|
לְהִשְׁתַּמֵּר
|
| |
|