הקפיד

הִקְפִּיד[עריכה]

לשון חז"ל עמד על זכותו; התנגד למה שלא כרצונו; היה אכפת לו.
- ”וְכֵן לְעִנְיַן הַטֻּמְאָה, אִם מַקְפִּיד עָלָיו, חוֹצֵץ; וְאִם רוֹצֶה בְקִיּוּמוֹ, הֲרֵי הוּא כָעֲרֵבָה.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ג, משנה ב)
- ”מנכשי זרעים בזמן שבעל הבית מקפיד עליהן אסורין משום גזל אין בעל הבית מקפיד עליהן מותרין משום גזל“ (תוספתא, מסכת בבא קמא – פרק יא, הלכה יח)
- ”ושאר כל מתנות עניים שבשדות שאין העני מקפיד עליהן הרי אילו של בעל הבית“ (תוספתא, מסכת פאה – פרק ב, הלכה יח)
נתפס אל דבר מה בקנאות, כעס.
- מלמד שיהא אדם ממתין בדבריו ואל יהי מקפיד על דבריו שכל המקפיד על דבריו משכח את דבריו אבות דר"נ פ"א
- ”א"ל מפני שאבדתי על ידך ארבע מאות זוז. - א"ל: הוי זהיר ברוחך, כדי הוא הלל שתאבד על ידו ארבע מאות זוז וארבע מאות זוז - והלל לא יקפיד“ (בבלי, מסכת שבת – דף לא, עמוד א)
פעל ברצינות יתרה על מנת למנוע טעויות, תוך התמקדות בפרטים הקטנים.