שביב

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שְׁבִיב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שביב
הגייה* sh-viv
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ש־ב־ב
דרך תצורה משקל קְטִיל
נטיות
  1. ניצוץ הניתז פתאומית, בדר"כ מדורה .
    • ”גַּם אוֹר רְשָׁעִים יִדְעָךְ וְלֹא-יִגַּהּ שְׁבִיב אִשּׁוֹ.“ (איוב יט, פסוק ה)
    • ”כָּל-קֳבֵל דְּנָה, מִן-דִּי מִלַּת מַלְכָּא מַחְצְפָה, וְאַתּוּנָא, אֵזֵה יַתִּירָה; גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ, דִּי הַסִּקוּ לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, קַטִּל הִמּוֹן, שְׁבִיבָא דִּי נוּרָא“ (דניאל ג, פסוק כב).
    • ”וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא, כָּרְסְיֵהּ שְׁבִבִין דִּי-נוּר, גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק“ (דניאל ז, פסוק ט).
    • "ויבש מפלגיהם ותשוט בשביבי להוב עד אפס כול שיתיהם. באושי חמר תאוכל". (מגילת ההודיות,פרק:מה; פסוק:יט).

גיזרון[עריכה]

  • מצרית קדומה: שָׁהְאֻבֻּ shaubu [1].
  • אכדית: שָׁבָּאֲבֻּ.
  • מנדעית:שממביביא.
  • ערבית: שָבֲּא شب ; יָ-אְשֻ-בּוּ يَشُبُّ‎‎ במשמעות ניצוצות (בעיקר צבעוניים).
  • במילון האטימולוגיה של ד"ר אֶרְנֶסְט דוד קליין מועלית הסברה כי המילה "שביב" מקורה סורי בתצורת: "שׁוב" ובמשמעות "לבעור", מילה זו מצאה דרכה גם לניבים המושפעים ממנה: בבלית-ארמית ,וארמית ישראלית, חדרה לספר דניאל בתצורת - "שביבא"[2]

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • המהר"ל בספרו "נצח ישראל" , לתלמוד בבלי (בבא בתרא עה א), קושר "שביב" עם אבן החן "ישפה" -ש"הגוון שלו דומה לאש".

ראו גם[עריכה]

סמוכין[עריכה]

  1. "An Egyptian Hieroglyphic Dictionary" מאת: ארנסט ווליס, עמ' 725
  2. sefaria ,Klein_Dictionary -"שביב"