שמץ

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שֶׁמֶץ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שֶמֶץ
הגייה* shemetz
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־מ־ץ
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות שְׁמָצִים, שִׁמְצֵי⁻
  1. לשון המקרא דבר קטן מאוד.
  2. דבר גנאי
    • ”הֶן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָיו וּמַה שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע בּוֹ וְרַעַם גְּבוּרוֹתָיו מִי יִתְבּוֹנָן“ (איוב כו, פסוק יד)

גזרון[עריכה]

  • 1. המילה מופיעה פעמיים במקרא בפסוקים הנ"ל.כנראה ומקור המילה מגיע ממשפחת הלשונות השמיות ומגיע מאכדית שׁמְ-עָטֻ; "šamātu" = "לסמן" . ”וַתִּקַּח אָזְנִי שֵׁמֶץ מֶנְהוּ.“ (איוב ד, פסוק יב) - בעולם הקדום נהוג היה לרצוע אוזני עבדים,ולקעקע את המיועדות לשרת את האלים. [1]
  • 2. או מן שמץ בקיצור לשון (שמץ פסול). או שורש חדש שמשמעו גנאי (ראו פרשנים) מחלוקת דומה במילה שמצה.
  • יידיש - "שמוץ" בהוראת לכלוך, זוהמה . שמוצני"ק היה גם כינויים של צעירי תנועת (ה)שומר (ה)צעיר [2].

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • במקרא ניתן להבין שמשמעות המילה שמץ קשורה במושגים "מזעור", "חלקיקי".אולם טור סיני עמד על כל שהמילה שמצה יכולה להתפרש גם במשמעויות נגטיביות של העלבה, הבאשה, לבייש . בתלמוד ובתרגומים מופיעות המילים "שֶׁמֶץ","שׁמְצָא" בהקשרים של תועבה וטרור, כמו בפיוט המופיע בעברית של המאה ה-6 : "חוללו בפירצה. וניפרעו בשימצה. עד תיגדור פירצה. ותדיח שמצה".(קדושתות לשבתות השנה-ויקרא,מחבר: יניי)
לפיכך פירש ט.סיני - "שמץ" - דבה,טרור, האשמה, חשד .
  • מן התלמוד ניתן להבחין בקשר המשמעות בין "שמצא"(התגלה פסול או מום) למשמעות העברית המודרנית -שימצה. "שני גיטין היו בידו אחד כשר ואחד פסול איבד את הכשר, והשליך את הפסול בשעה שמצא אני אומר הפסול מצא"
(דף טז, ב פרק ג הלכה ג גמרא).

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

  • השמיץ

סמוכין[עריכה]

  1. נחום אברהם אנשי שוליים בתקופת המקרא : ריקים ופוחזים, מצורעים, הומוסקסואלים, זונות וקדשות ירושלים.מוסד ביאליק 2011
  2. "שמוץ" .עמ'-463 ./Fuler Yidish-Hebreyisher verterbukh