רש"י – מנחם חברו עם ”וּפֶרֶט כַּרְמְךָ“ (ויקרא יט, פסוק י) ורואה אני את דבריו, על שום שהמשורר על פי כלי זמר מחתך את הדבור בפרוטרוט, הכל לפי נעימות קול הכלי, להגביה ולהמיך. רפריינ"ט (refraindre) בלעז.
מצודות דוד – הפורטים הם המזמרים ע"פ הנבל נגונים יחידים ונפרדים שלא תדמה אחת לחברתה
רד"ק – מן ”וּפֶרֶט כַּרְמְךָ“ (ויקרא יט, פסוק י); ובדברי רבותינו ז"ל "פרט וכלל" – הוא עניין היחידות וההִבָּדֵל מן הכלל. רוצה לומר, שאומרים שיריהם על פי הנבל, כל מעלה ומעלה בשיר על פי נגון הנבל, שלא תדמה אחת לאחרת בניגונה. או פירושו: פורטים מיתרי הנבל, כל אחד לפי הניגון. ויש מפרשים פורטים – מעניין פרוטה בדברי רבותינו ז"ל, כלומר: נותנין כל אחד פרוטה למנגן, ויונתן תרגם דמנגן על פום נבלא.
מהר"י קרא – הפורטים פירש דונש עם ”וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט“ (ויקרא יט, פסוק י). ופתרונו שמשברים את הקול להשוותו עם קול הנבל וחושבים שיהא שירם כדוד שהיה משורר מזמורי תהילים בנגינות.
ראב"ע – הפורטים הם שידעו לעשות שירים חתוכים בניגונים בלי חרוז.
מלבי"ם – מעניין כלל ופרט בדברי חז"ל שמפרט פרטי הניגון. עמ"ש בתו"ה.
” המכונית הנטושה כמעט בדיוק תחתיהם למטה, משולש זוהר מוצב מאחוריה, עצם מוכר היטב וכל פרט בו מוכר: הריפוד, לוח-הבקרה, המאפרה שקצה שבור זה כמה שנים ולא תוקן.“ (שעתיים על הכביש, מאת שולמית הראבן, בפרויקט בן יהודה)
”רק מדיניוּת מעשית אשר פרטיה נובעים מתוך הנחת-יסוד של הכרת השטחים הללו כחלק אינטגראלי של המדינה, עשויה למלא את מרחב הספק שמותיר היעדרה ההכרחי של מדיניות ממשלתית מוצהרת בענין זה.“ (במה מחזיקין, מאת נתן אלתרמן, בפרויקט בן יהודה)
”תפקידי כמחנך היה לבנות פה דור חדש, דור גאון ונדיב ואכזר. השיקול הלאומי היה תמיד חשוב בעיני יותר משיקולו של הפרט“ (העד, מאת שולמית הראבן, בפרויקט בן יהודה)
