קץ

לערך העוסק בקֹץ; ראו כתיב מלא קוץ.

קֵץ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש	ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות

1. סוף, אחרית. עפ"ר בהקשר לזמן 2. כיליון, אבדון.

   • ”וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה“ (בראשית ח, פסוק ו)
   • ”וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין“ (דניאל יב, פסוק יג)
   • ” וְאֶכְרֹת קוֹמַת אֲרָזָיו מִבְחַר בְּרֹשָׁיו וְאָבוֹא מְרוֹם קִצּוֹ יַעַר כַּרְמִלּוֹ“ (ישעיהו לז, פסוק כד)
   • ”הוֹדִיעֵנִי יְהוָה קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי“ (תהלים לט, פסוק ה)

גיזרון

• מילה מקראית קרוב אל קצה. גם אל קצר קצץ הקיץ
• מופיע בצורה יחידאית בסמיכות,ובלשון רבים - קנצי- בהוראת קץ או סוף. וכצירוף תנכ"י 'קנצי למילין' בהוראת - סוף למלל,לדיבורים . (לעניין השמטת נ' מן ארמית-עברית השוו מנדע-מדע) ”עַד-אָנָה! תְּשִׂימוּן קִנְצֵי לְמִלִּין, . תָּבִינוּ וְאַחַר נְדַבֵּר.“ (איוב יח, פסוק ב) בלשון מודרנית - "עד כאן ! שִׂימוּ סוף למלל ! נדבר רק לאחר שתבינו".

צירופים

• הקיץ הקץ
• קץ הימין

נגזרות

• מילה גזורה

מילים נרדפות

• סוף
• קֵצֶה
• תכלית

ניגודים

• ניגוד

תרגום

• אנגלית: end‏‏‏‏

קָץ גם קָצָה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	קץ
שורש וגזרה	ק־צ־ץתבנית:שורש3
בניין	פָּעַל (קַל)

1. חתך .

   • ”וְשָׁלְחָה יָדָהּ וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו.. וְקַצֹּתָה אֶת כַּפָּהּ לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ“ (דברים כה, פסוק יב)
   • ”תְּאֵנִים שֶׁל שְׁבִיעִית, אֵין קוֹצִין אוֹתָן בַּמֻּקְצֶה, אֲבָל קוֹצֶה אוֹתָם בְּחֻרְבָּה“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ח, משנה ו)
   • ”הָאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת וְקוֹצָה חַלָּתָהּ עֲרֻמָּה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא יְכוֹלָה לְכַסּוֹת עַצְמָהּ“ (משנה, מסכת חלה – פרק ב, משנה ג)

2. לשון חז"ל בהשאלה: החליט על מידה.

גיזרון

• 2 גם בארמית

נגזרות

• קַיִץ

מילים נרדפות

• קָצַץ
• פָּסַק(1,2)

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• הִקְצָה

השורש קצץ

השורש ק־צ־ץ ניטה בבניין קל על-דרכה של גזרת ע"ע, יתר הבניינים ניטים על-דרכה של גזרת השלמים. נטיות הפעלים ק־צ־ץ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל קַץ קַץ יָקֹץ קֹץ לָקֹץ נִפְעַל נִקְצַץ נִקְצָץ יִקָּצֵץ הִקָּצֵץ לְהִקָּצֵץ הִפְעִיל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין- פִּעֵל קִצֵּץ מְקַצֵּץ יְקַצֵּץ קַצֵּץ לְקַצֵּץ פֻּעַל קֻצַּץ מְקֻצָּץ יְקֻצַּץ -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְקַצֵּץ מִתְקַצֵּץ יִתְקַצֵּץ הִתְקַצֵּץ לְהִתְקַצֵּץ

קָץ א

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ק־ו־ץ א
בניין

1. לא רצה. נפשו סלדה מדבר.

   • ”קצתי בחיי“ (בראשית כז, פסוק מו)
   • ”ויקוצו מפני בני ישראל“ (שמות א, פסוק יב)
   • ”את כל אלה עשו ואקוץ בם“ (ויקרא כ, פסוק כג)
   • ”ונפשינו קצה בלחם הקלוקל“ (במדבר כא, פסוק ה)
   • ”ומה אם הדם שנפשו של אדם קצה ממנו הפורש ממנו מקבל שכר גזל ועריות שנפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן הפורש מהן על אחת כמה וכמה“ (משנה, מסכת מכות – פרק ג, משנה טו)

גיזרון

מילה מקראית

פרשנים מפרשים

ויקוצו מפני בני ישראל מדרש חז"ל קושר לקוץ היו כקוצים בעיניהם

נגזרות

• שקץ

מילים נרדפות

• מאס

ניגודים

• רצה
• חפץ
• אבה
• תאב

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• הקצה
• מוקצה

קָץ ג

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ש־ר־ש
בניין

1. לשון המקרא [לא בשימוש] שהה בימי קיץ.

   • וקץ עליו העיט|ישעיהו|יח|ו}}

ניגודים

• חָרַף.

מידע נוסף

בפסוק ”ויקצו מזעזעיך“ (חבקוק ב, פסוק ז) יש אומרים שהשורש י־ק־ץ הפועל הוא יקץ|יָקַץ