קץ
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
לערך העוסק בקֹץ; ראו כתיב מלא קוץ.
קֵץ[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | |
| מין | |
| שורש | ש־ר־ש |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- סוף, אחרית. 2. כיליון, אבדון.
גיזרון
- מילה מקראית קרוב אל קצה. גם אל קצר קצץ הקיץ
- מופיע בצורה יחידאית בסמיכות,ובלשון רבים - קנצי- בהוראת קץ או סוף. וכצירוף תנכ"י 'קנצי למילין' בהוראת - סוף למלל,לדיבורים . (לעניין השמטת נ' מן ארמית-עברית השוו מנדע-מדע) ”עַד-אָנָה! תְּשִׂימוּן קִנְצֵי לְמִלִּין . תָּבִינוּ וְאַחַר נְדַבֵּר.“ (איוב יח, פסוק ב) בלשון מודרנית - "עד כאן ! שִׂימוּ סוף למלל ! נדבר רק לאחר שתבינו".
צירופים
נגזרות
מילים נרדפות
ניגודים
תרגום
- אנגלית: end
ראו גם
| השורש פעל | ||
|---|---|---|
|
קָץ א
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | קץ |
| שורש וגזרה | ק־צ־ץ |
| בניין | |
- חתך .
- “ (וקצותה את כפה דברים, פסוקים כח – מט)
- משנה“ (האשה יושבת וקוצה חלתה ערומה מפני שהיא יכולה לכסות עצמה חלה, פסוקים ב – ג)
- לשון חז"ל בהשאלה: החליט על מידה.
גיזרון[עריכה]
- כאן יש לכתוב את מקור המילה או הצרף.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: word
ראו גם[עריכה]
| השורש פעל | ||
|---|---|---|
|
קָץ ב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | ש־ר־ש |
| בניין | |
- לא רצה. נפשו סלדה מדבר.
- ”קצתי בחיי“ (בראשית כז, פסוק מו)
- ”ויקוצו מפני בני ישראל“ (שמות א, פסוק יב)
- ”את כל אלה עשו ואקוץ בם“ (ויקרא כ, פסוק כג)
- ”ונפשינו קצה בלחם הקלוקל“ (במדבר כא, פסוק ה)
- ”ומה אם הדם שנפשו של אדם קצה ממנו הפורש ממנו מקבל שכר גזל ועריות שנפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן הפורש מהן על אחת כמה וכמה“ (משנה, מסכת מכות – פרק ג, משנה טו)
גיזרון[עריכה]
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: word
ראו גם[עריכה]
קָץ ג[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | ש־ר־ש |
| בניין | |
- לשון המקרא [לא בשימוש] שהה בימי קיץ.
- וקץ עליו העיט|ישעיהו|יח|ו}}
גיזרון[עריכה]
ניגודים[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
בפסוק ”ויקצו מזעזעיך“ (חבקוק ב, פסוק ז) יש אומרים שהשורש י־ק־ץ הפועל הוא יקץ|יָקַץ