קוצה
מראה
לערך העוסק בפועל קוֹצֶה; ראו צורת עבר קָצָה.
קוֹצָה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קוצה |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ק־ו־ץ ב |
| דרך תצורה | משקל קְטוֹלָה |
| נטיות | |
- לשון חז"ל מין צמח קוצני שזרעיו שמשו לצביעה.
- ”כל שהוא אוכל, פרט לספיחי סטיס וקוצה“ (בבלי, מסכת פסחים – דף נו, עמוד ב)
- ”זרע אסטיס וזרע קוצה וזרע ביקיא“ (ירושלמי, מסכת מעשרות – דף נב, עמוד א)
גיזרון
[עריכה]- צורת נקבה מן קוץ.
קְוֻצָּה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קווצה |
| הגייה* | kvutza |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ק־ו־ץ |
| דרך תצורה | משקל קְטֻלָּה |
| נטיות | ר׳ קְוֻצּוֹת |

- לשון המקרא (משמעות משוערת) קבוצת שיער בראש האדם.
- ”קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה“ (שיר השירים ה, פסוק ב)
- ”רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב “ (שיר השירים ה, פסוק יא)
- ”מעשה באחד שבא אלי מן הדרום וראיתיו יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו תלתלים נמתי לו בני מה ראית לשחת שער זה נאה“ (תוספתא, מסכת נזיר – פרק ד, הלכה ז)
גיזרון
[עריכה]- המילה מופיעה פעמיים במקרא בפסוקים הנ"ל. המשמעות והגיזרון נתונים לפרשנות.