בהשאלה: הקפדה על התג שבקצה האות יוד כשהיא נכתבת בכתב סת"ם.
הביטוי מופיע בתלמוד הבבלי: ”ארבע פרשיות שבתפילין מעכבות זו את זו ואפילו כתב אחד מעכבן: פשיטא, אמר רב יהודה, אמר רב לא נצרכא אלא לקוצו של יוד“ (בבלי, מסכת מנחות – דף לד, עמוד א)
הביטוי מופיע גם בברית החדשה: שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין ספר הבשורה על פי מתי. ”אַל-תְּדַמּוּ כִּי בָאתִי לְהָפֵר אֶת-הַתּוֹרָה אוֹ אֶת-דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים לֹא בָאתִי לְהָפֵר כִּי אִם-לְמַלּאת. כִּי אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם עַד כִּי-יַעַבְרוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ לֹא תַּעֲבֹר יוֹד אַחַת אוֹ-קוֹץ אֶחָד מִן-הַתּוֹרָה עַד אֲשֶׁר יְקֻיַּם הַכֹּל.“ (הבשורה על פי מתי ה, פסוקים יז–יח)
ערך בוויקיפדיה: קוצו של יוד