חוח
חוֹחַ א
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חוח |
| הגייה* | khoakh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | משקל קוֹל |
| נטיות | ר׳ חוֹחִים |
- לשון המקרא הסוג Scolymus במשפחת המורכבים, צמחי בר קוצנים בעלי פרחים צהובים. גדלים פרא בשדות.
- ”וְעָלְתָה אַרְמְנֹתֶיהָ סִירִים קִמּוֹשׂ וָחוֹחַ בְּמִבְצָרֶיהָ וְהָיְתָה נְוֵה תַנִּים חָצִיר לִבְנוֹת יַעֲנָה.“ (ישעיהו לד, פסוק יג)
- ”תַּחַת חִטָּה יֵצֵא חוֹחַ וְתַחַת-שְׂעֹרָה בָאְשָׁה תַּמּוּ דִּבְרֵי אִיּוֹב.“ (איוב לא, פסוק מ)
- "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת" (שיר השירים ב ב)
מקור
[עריכה]- שמו של אחד הצמחים הקוצניים הנזכרים במקרא. ארמית חוֹחַא. מושאל לערבית ח'וח'ה خَوْخَة בהוראת פרי ממשפחת הורדיים - אפרסק.
- מופיע בבבלית בהגיית חָחינוּ ḫaḫinu בהוראת צמח קוצני [1].
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: golden thistle
- ספרדית: cardillo
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: חוח |
 טקסונומיה בוויקימינים: Scolymus |
חוֹחַ ב
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חוח |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | זכר |
| מין | שם־עצם |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ חֲוָחִים |
- נקיק, סדק, חגו.
- "וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל רָאוּ כִּי צַר לוֹ, כִּי נִגַּשׂ הָעָם, וַיִּתְחַבְּאוּ הָעָם בַּמְּעָרוֹת וּבַחֲוָחִים וּבַסְּלָעִים וּבַצְּרִחִים וּבַבֹּרוֹת." (שמואל א יג ו)
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]סמוכין
[עריכה]- ↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago - ,"ḫaḫinu" , page - 30