צפצף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

צִפְצֵף[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא צפצף
שורש וגזרה צ־פ־צ־ף
בניין פִּעֵל
  1. השמיע קול כקול הצפור, שרק.
    • ”וַתִּמְצָא כַקֵּן יָדִי לְחֵיל הָעַמִּים וְכֶאֱסֹף בֵּיצִים עֲזֻבוֹת כָּל הָאָרֶץ אֲנִי אָסָפְתִּי וְלֹא הָיָה נֹדֵד כָּנָף וּפֹצֶה פֶה וּמְצַפְצֵף.“ (ישעיהו י, פסוק יד)
    • ”וְשָׁפַלְתְּ מֵאֶרֶץ תְּדַבֵּרִי וּמֵעָפָר תִּשַּׁח אִמְרָתֵךְ וְהָיָה כְּאוֹב מֵאֶרֶץ קוֹלֵךְ וּמֵעָפָר אִמְרָתֵךְ תְּצַפְצֵף.“ (ישעיהו כט, פסוק ד)
    • ”כְּסוּס עָגוּר כֵּן אֲצַפְצֵף אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם אֲדֹנָי עָשְׁקָה-לִּי עָרְבֵנִי.“ (ישעיהו לח, פסוק יד)
  2. [סלנג] (צפצף על־) היה אדיש כלפי מישהו, לא ייחס לו חשיבות. נאמר לרוב על בעל סמכות.

מקור[עריכה]

  1. צפצף פועל מקראי.
  2. הביטוי הוא תרגום שאילה מיידיש: איך פֿיִיף אויף אים (=אני מצפצף עליו).

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]