מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא השמיע קול כשל הציפור; שרק.
- ”וַתִּמְצָא כַקֵּן יָדִי לְחֵיל הָעַמִּים – וְכֶאֱסֹף בֵּיצִים עֲזֻבוֹת, כָּל־הָאָרֶץ אֲנִי אָסָפְתִּי; וְלֹא הָיָה נֹדֵד כָּנָף, וּפֹצֶה פֶה וּמְצַפְצֵף.“ (ישעיהו י, פסוק יד)
- ”וְשָׁפַלְתְּ מֵאֶרֶץ תְּדַבֵּרִי, וּמֵעָפָר תִּשַּׁח אִמְרָתֵךְ; וְהָיָה כְּאוֹב מֵאֶרֶץ קוֹלֵךְ, וּמֵעָפָר אִמְרָתֵךְ תְּצַפְצֵף.“ (ישעיהו כט, פסוק ד)
- ”כְּסוּס עָגוּר כֵּן אֲצַפְצֵף, אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה; דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם, אֲדֹנָי עָשְׁקָה־לִּי עָרְבֵנִי.“ (ישעיהו לח, פסוק יד)
- [סלנג] (צפצף על־) היה אדיש כלפי מישהו, לא ייחס לו חשיבות. נאמר לרוב על בעל סמכות.
- ארמית: צַפְצַף; ערבית: צַפְצַפְ. חיקוי לקול הציפור.
- תרגום שאילה מיידיש: איך פֿיִיף אויף אים (= אני מצפצף עליו).
