סמדר
מראה
סְמָדַר
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סמדר |
הגייה* | smadar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- לשון המקרא פריחת הגפן. ענבים קטנים שטרם בשלו.
- ”הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ, וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ; קוּמִי לכי לָךְ רַעְיָתִי, יָפָתִי וּלְכִי לָךְ.“ (שיר השירים ב, פסוק יג)
- ”אֶחֱזוּ־לָנוּ שׁוּעָלִים, שׁוּעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים; וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר.“ (שיר השירים ב, פסוק טו)
- ”נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים – נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן, פִּתַּח הַסְּמָדַר, הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים; שָׁם אֶתֵּן אֶת־דֹּדַי לָךְ.“ (שיר השירים ז, פסוק יג)
- ”הֶעָלִים, וְהַלּוּלָבִים, וּמֵי גְּפָנִים, וּסְמָדַר, מֻתָּרִים בָּעָרְלָה וּבָרְבָעִי וּבַנָּזִיר, וַאֲסוּרִים בָּאֲשֵׁרָה.“ (משנה, מסכת ערלה – פרק א, משנה ז)
- ”התחדשה הבריאה,התאנה חנטה פגיה, הגפנים סמדר, קול התור נשמע, ריח הפרחים נוזל כבשׂמים, הכל נעור לחיים חדשים“ (ונוס ושולמית, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
- פרי שרק החל להתפתח.
- ”...ולעת הזאת כבר דשאו השדמות, העצים פִּתִּחוּ סמדר...“ (לזאב הכהן קפּלן, מאת מיכה יוסף לבנזון, בפרויקט בן יהודה)
- שם פרטי לנקבה.
- "ביקשתי מסמדר שיר שיביא אותך אליי." (מתוק כשמרלי, מאת אליעד נחום)
גיזרון
[עריכה]- מקור המילה אינו ידוע, אך קיימת בארמית סורית מילה מקבילה דומה מאוד. המילה מופיעה שלוש פעמים במקרא, כולן בשיר השירים[1].
- אליעזר בן־יהודה מציין ברשימתו "ההרכבה בשמות ובפעלים בשפה העברית" אטימולוגיה עממית של המילה: "סְמָדַר מן סמן הדר".
- מן לשון געז, "סְמָד" הוא עץ השקד [2]. עפ"י לשון סורית, גרס גסניוס, כי סמדר היא פריחת כל עץ באשר הוא .
פרשנים מפרשים
[עריכה]- "והגפנים סמדר" - כשנופל הפרח והענבים מובדלים זה מזה ונכרים כל ענבה לעצמה קרויה סמדר (רש"י על שיר-השירים ב' - פסוק י"ג). אבן־עזרא כתב על פסוק זה: "כשיצא ציץ הגפן".
תרגום
[עריכה]- אנגלית: nascent fruit (2)
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סמדר |
סימוכין
[עריכה]- ↑ "סמדר", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 5563)
- ↑ א. ז. אשכלי ,"מקורות לאוצר המלים העברי: חומר-אטימולוגיה מתוך הלשונות השמיות-הדרומיות", ז' (תרצ"ו), "סמדר" עמ'375