תכשיט

תַּכְשִׁיט[עריכה]

דבר נוי בעל ערך יקר שהאדם מתקשט בו.
- ”לֹא יֵצֵא הָאִישׁ לֹא בְסַיִף, וְלֹא בְקֶשֶׁת, וְלֹא בִתְרִיס, וְלֹא בְאַלָּה, וְלֹא בְרמַח; וְאִם יָצָא, חַיָּב חַטָּאת; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, תַּכְשִׁיטִין הֵן לוֹ.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ו, משנה ד)
- ”וְעוֹשָׂה אִשָּׁה תַּכְשִׁיטֶיהָ בַּמּוֹעֵד; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא תָּסוּד מִפְּנֵי שֶׁנִּוּוּל הוּא לָהּ.“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק א, משנה ז)
- ”כָּל תַּכְשִׁיטֵי נָשִׁים, טְמֵאִים; עִיר שֶׁל זָהָב, קַטְלָיוֹת, נְזָמִים, וְטַבָּעוֹת.“ (משנה, מסכת כלים – פרק יא, משנה ח)