צץ
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
צָץ[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | צץ |
| שורש וגזרה | צ־ו־ץ, גזרת נע"ו/י |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא צֶמַח, פְּרִי החל לצמוח. נראו עליו הראשונים או ראשית הפרי (כתוצאה מנשירת הפרחים העוטים עליו).
- ”הִנֵּה הַיּוֹם הִנֵּה בָאָה יָצְאָה הַצְּפִרָה צָץ הַמַּטֶּה פָּרַח הַזָּדוֹן“ (יחזקאל ז, פסוק י)
- "'צץ' - הוציא ציץ והוא (ופירושו) קרוב לעשות פרי וגו'". (מצודות-דוד על יחזקאל ז' - פסוק י')
- הופיע לפתע, הגיח משום מקום.
- שיחקנו מחבואים בהפסקה, כשלפתע,חברי צץ מבין הסבך.
- חיפשתי את הדפים כל היום, לא מבין מאיפה הם צצו לי פתאום על השולחן.
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
ראו גם[עריכה]
| השורש צוץ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|