צץ

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

צָץ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא צץ
שורש וגזרה צ־ו־ץ, גזרת נע"ו/י
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא צֶמַח, פְּרִי החל לצמוח. נראו עליו הראשונים או ראשית הפרי (כתוצאה מנשירת הפרחים העוטים עליו).
  2. הופיע לפתע, הגיח משום מקום.
    • שיחקנו מחבואים בהפסקה, כשלפתע,חברי צץ מבין הסבך.
    • חיפשתי את הדפים כל היום, לא מבין מאיפה הם צצו לי פתאום על השולחן.

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

ראו גם[עריכה]



השורש צוץ

השורש צ־ו־ץ הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים[עריכה]

צ־ו־ץ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל צָץ צָץ יָצוּץ צוּץ לָצוּץ
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֵצִיץ מֵצִיץ יָצִיץ הָצֵץ לְהָצִיץ
הֻפְעַל הוּצַץ מוּצָץ יוּצַץ -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

ראו גם[עריכה]