חרא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חָרָא[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חרא
הגייה* ħara
חלק דיבר שם־עצם (1), שם־תואר (2), מילת־קריאה (3)
מין זכר (במשמעות 2 עשוי לבוא ללא התאמה למין ולמספר)
שורש ח־ר־א
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות ר' חֲרָאִים (בלשון הדיבור: חָארוֹת); חֲרָא־, ר' חַרְאֵי־ גם חֲרֵי־; נ' חָרָאִית, נ"ר חָרָאִיּוֹת
  1. פרש, צואה, הפרשות הגוף מפי הטבעת.
    • "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַבְשָׁקֵה: הַעַל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הֲלֹא עַל הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל הַחֹמָה לֶאֱכֹל אֶת חריהם" (מלכים ב׳ י״חפסוק כ״ז)
    • "האי מאן דפגע בהו בנשים כשפניות נימא הכי: חרי חמימי בדיקולא בזייא לפומייכו נשי דחרשייא" (בבלי, מסכת פסחיםדף ק״י, עמוד א׳)
      [מי שפגש בהן בנשים כשפניות יאמר כך: צואה חמה בסלים קרועים לפיכן נשות הכשפים.]
  2. שפת דיבור גרוע, רע, נתעב.
    • אל תהיה חרא, בוא שחק אתי בשש בש.
    • איזה חרא של יום היה לי היום, חבל שקמתי מהמיטה.
  3. שפת דיבור מילת אכזבה או כעס.
    • איזה חרא, שכחתי את הארנק בבית!
    • חרא, שכחתי איפה החניתי את המכונית.

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה בתנך שלוש פעמים ובצורת הכתיב בלבד – פעמיים המילה מוחלפת במילה צואה, ופעם אחת מוחלף הצירוף "חרי יונים" ב"דביונים". השימוש בעברית חדשה מושפע מן הערבית הישראלית המדוברת: חַ'רָא (השווה ערבית ספרותית: خُرْء (חֻ'רְא), "צואה", خَرِئَ (חַ'רִאַ) "הפריש צואה").

הערות[עריכה]

  • המלה מאויתת לעתים (באופן שגוי) כ"חרה".

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • איטלקית: merda‏‏‏‏
  • אנגלית: crap‏, shit‏‏‏‏
  • גרמנית: Kacke‏, Scheiße‏‏‏‏
  • ולשית: cachu‏‏‏‏
  • יידיש: דרעק‏‏‏‏ (הגייה: drek)
  • ספרדית: mierda‏‏‏‏
  • סקוטית: keegh‏, kich‏‏‏‏
  • ערבית: خرء‏‏‏‏ (הגייה: חֻ'רְא)
  • פינית: paska‏‏‏‏
  • צרפתית: merde‏‏‏‏
  • רומנית: căcat‏‏‏‏
  • רוסית: говно‏‏‏‏ (הגייה: govnó),
    дерьмо‏‏‏‏ (הגייה: dermó)
  • שבדית: skit‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]