מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מוות
|
| הגייה* |
mawet
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
מ־ו־ת
|
| דרך תצורה |
משקל קָוֶל
|
| נטיות |
ס׳ מוֹת־; שלו: מוֹתוֹ, שלהּ: מוֹתָהּ, שלי: מוֹתִי
|
- מצב שבו גוף חי חדל לחיות, כלומר חדל לשמר את הסביבה הפנימית שמאפיינת אותו.
- ”מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד-לָשׁוֹן; וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ“ (משלי יח, פסוק כא)
- ”מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָּוֶת יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִיַּד שְׁאוֹל סֶלָה“ (תהלים פט, פסוק מט)
- ”טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוּ“ (קהלת ז, פסוק א)
- שם נפוץ במקרא, נגזר מן השורש מ־ו־ת . מקביל לארמית-מוֹתָא, ערבית-مَوْت.
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: מוות |
| השורש מות
|
|
השורש מ־ו־ת הוא שורש מגזרת נע"ו/י הנוטה על דרך משקל "פָעֵל".
נטיות הפעלים[עריכה]
| מ־ו־ת
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
מֵת
|
מֵת
|
יָמוּת
|
מוּת
|
לָמוּת
|
| נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִפְעִיל
|
הֵמִית
|
מֵמִית
|
יָמִית
|
הָמֵת
|
לְהָמִית
|
| הֻפְעַל
|
הוּמַת
|
מוּמָת
|
יוּמַת
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
מוֹתֵת
|
מְמוֹתֵת
|
יְמוֹתֵת
|
מוֹתֵת
|
לְמוֹתֵת
|
| פֻּעַל
|
מוֹתַת
|
מְמוֹתָת
|
יְמוֹתַת
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| |
|
ערך בוויקיפדיה: מוות