מלבן

לערך העוסק בתואר לצדיק; ראו מלוב"ן.

יש להוסיף לדף זה את הערך: מְלֻבָּן.

מַלְבֵּן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מלבן
הגייה^*	malben
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ל־ב־ן
דרך תצורה	משקל מַקְטֵל
נטיות	ר׳ מַלְבֵּנִים או מַלְבֵּנוֹת; ס"ר מַלְבְּנֵי־ או מַלְבְּנוֹת־

לשון המקרא [לא בשימוש] מקום הכנת לבנים, כבשן לשרפת לבנים.
- ”וְאֶת הָעָם אֲשֶׁר בָּהּ הוֹצִיא, וַיָּשֶׂם בַּמְּגֵרָה וּבַחֲרִצֵי הַבַּרְזֶל וּבְמַגְזְרֹת הַבַּרְזֶל וְהֶעֱבִיר אוֹתָם בַּמַּלְבֵּן“ (שמואל ב׳ יב, פסוק לא), רש"י: מהם העביר במלבן, רצה לומר, בכבשן ששורפים בו הלבנים.
לשון המקרא [לא בשימוש] תבנית להכנת לבנים.
- ”מֵי מָצוֹר שַׁאֲבִי לָךְ חַזְּקִי מִבְצָרָיִךְ בֹּאִי בַטִּיט וְרִמְסִי בַחֹמֶר הַחֲזִיקִי מַלְבֵּן“ (נחום ג, פסוק יד)
לשון חז"ל מרובע שצלעותיו הנגדיות שוות וזויותיו ישרות.
- ”מלבנות של חלונות מהו?“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף סט, עמוד א).

נראה שתחילה היה המלבן מקום הכנת הלבנים (1) או תבנית להכנתן (2) [יתכן שנקרא כן בגלל ששם הלבנים היו מלבינים], ומשם הושאל לצורה שדומה לצורת הלבנים.
אכדית: nalbanu - כבשן להכנת לבנים. ארמית: מַלְבְּנָא - כבשן להכנת לבנים, מסגרת.

ערך בוויקיפדיה: מלבן