פחד
מראה
פַּחַד
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | פחד |
הגייה* | pakhad |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | פ־ח־ד |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ פְּחָדִים, נ"י: פַּחַד-, נ"ר: פַּחֲדֵי- |
- תחושת סכנה; הסברה כי עלול לקרות משהו רע.
- ”בּוֹא בַצּוּר, וְהִטָּמֵן בֶּעָפָר מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה, וּמֵהֲדַר גְּאֹנוֹ“ (ישעיהו ב, פסוק י)
- ”הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ עַל פְּנֵי הָעַמִּים...“ (דברים ב, פסוק כה)
- "הַכֹּל יֻחְזַר לִמְקוֹמוֹ/ סָעִיף אַחַר סָעִיף/ הַצְּעָקָה אֶל תּוֹךְ הַגָּרוֹן [...] הַפַּחַד." "טיוטת הסכם לשילומים", דן פגיס
- "היום שלי התחיל בפחד" {{{2}}}
גיזרון
[עריכה]סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: פחד |
ציטוטים בוויקיציטוט: פחד |
ספר לימוד בוויקיספר: פחד |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פחד |
פָּחַד
[עריכה]ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | פחד |
שורש וגזרה | פ־ח־ד, גזרת השלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
גיזרון
[עריכה]- מן המקרא.
ביטויים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]פִּחֵד
[עריכה]ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | פיחד |
שורש וגזרה | פ־ח־ד, גזרת השלמים |
בניין | פִּעֵל |
- סבר כי עלול לקרות משהו רע; חש בסכנה הקרבה.
- ”וַתִּשְׁכַּח יְהוָה עֹשֶׂךָ נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל-הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן לְהַשְׁחִית וְאַיֵּה חֲמַת הַמֵּצִיק.“ (ישעיהו נא, פסוק יג)
- ” אַשְׁרֵי אָדָם, מְפַחֵד תָּמִיד; וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ, יִפּוֹל בְּרָעָה.“ (משלי כח, פסוק יד)
- "ואומרין לה, בתי, אם ברור לך הדבר שטהורה את, עמדי על בורייך ושתי, ואל תְּפַחֲדִי..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר נשים, הלכות סוטה, פרק ג')
- ”כָּל הַעוֹלָם כֻּלּוֹ גֶּשֶׁר צַר מְאוֹד וְהַעִקָּר לֹא לְפַחֵד כְּלָל“ (נחמן מברסלב, מהדף נחמן מברסלב בוויקיציטוט)
גיזרון
[עריכה]- המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל.
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]מידע נוסף
[עריכה]- במקורות, וכתוצאה מכך גם בימינו, כמעט לא משתמשים בצורת העבר של השורש פ־ח־ד בבניין פיעל, ומבכרים את העבר לפי בניין קל. האקדמיה ללשון העברית אף דנה בנושא, ופרסמה מאמר על חלוקה זו. יובהר כי אין זה פסול לומר "פִּחֵד", אף שלא מצינו צורות עבר במקורותנו. (ראו המאמר כאן).