”תנו רבנן, חמשה אימות הן: אימת חלש על גבור; אימת מפגיע על הארי; אימת יתוש על הפיל; אימת שממית על עקרב; אימת סנונית על הנשר; אימת כילכית על לויתן“ (בבלי, מסכת שבת – דף עז, עמוד ב)
טור סיני גורס בפסוק זה: אֵי-מָה? במקום: ”לִבְּךָ, יֶהְגֶּה אֵימָה; אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה שֹׁקֵל, אַיֵּה סֹפֵר אֶת-הַמִּגְדָּלִים“ (ישעיהו לג, פסוק יח)לדידו של טור סיני במקרה דנן, אימה היא תיבה שחוברה לה יחדיו כנראה כשגיאה של מעתיק מקראי קדום.