קרב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
קְרָב[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | קרב |
הגייה* | krav |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ק־ר־ב |
דרך תצורה | משקל קְטָל |
נטיות | ר׳ קְרָבֹות |
- לחימה אלימה של שני צדדים או יותר.
- ”גְּעַר חַיַּת קָנֶה עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי כָסֶף בִּזַּר עַמִּים קְרָבוֹת יֶחְפָּצוּ.“ (תהלים סח, פסוק לא)
- ”אֲשֶׁר חָשַׂכְתִּי לְעֶת צָר לְיוֹם קְרָב וּמִלְחָמָה.“ (איוב לח, פסוק כג)
- ”טוֹבָה חָכְמָה מִכְּלֵי קְרָב וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה.“ (קהלת ט, פסוק יח)
- מילת קריאה המציינת תחילת סבב לחימה בתחרות.
- שני לוחמי הג'ודו החלו להילחם עם משמע הקריאה "היכון, קרב!".
גיזרון[עריכה]
- השוו לארמית: קְרָב.[1], וכן לערבית: قَرُبَ (קרי: קַרֻבַּ)- קָרַב, قُرْب (קרי: קֻרְבּ)- קִרבה.
נגזרות[עריכה]
צירופים[עריכה]
- מטוס קרב
- מסוק קרב
- ספינת קרב
- קרב מגע
- קרב מוחות
- קשה באמונים קל בקרב
- ראש קרב
- שדה קרב
- קרב פנים אל פנים (קפא"פ)
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
סימוכין[עריכה]
- ↑ "קְרָב", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 7128, 7129)
קֶרֶב[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | קרב |
הגייה* | kerev |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ק־ר־ב |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ (ל2 בלבד) קְרָבַיִם |
- באה בד"כ בלוויית ב' לפניה חלק פנימי; תוך, מרכז.
- ”כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִּיר.“ (בראשית מה, פסוק ו)
- ”ויאמרו [וַיֹּאמֶר] אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַחִוִּי אוּלַי בְּקִרְבִּי אַתָּה יוֹשֵׁב וְאֵיךְ אכרות [אֶכְרָת] לְךָ בְרִית.“ (יהושע ט, פסוק ז)
- ”אַשְׂכִּילָה בְּדֶרֶךְ תָּמִים מָתַי תָּבוֹא אֵלָי אֶתְהַלֵּךְ בְּתָם לְבָבִי בְּקֶרֶב בֵּיתִי.“ (תהלים קא, פסוק ב)
- ”לֹא יֵשֵׁב בְּקֶרֶב בֵּיתִי עֹשֵׂה רְמִיָּה דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי.“ (תהלים קא, פסוק ז)
- השם מנחם מנדל נפוץ בקרב חסידי ללובאוויטש.
- איבר פנימי בגוף.
- ”וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת יהוה.“ (בראשית כה, פסוק כב)
- ”וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן.“ (בראשית יח, פסוק יב)
- ”וְלָקַחְתָּ אֶת כָּל הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֵת הַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן וְהִקְטַרְתָּ הַמִּזְבֵּחָה.“ (שמות כט, פסוק יג)
- ”וַיְהִי בַבֹּקֶר בְּצֵאת הַיַּיִן מִנָּבָל וַתַּגֶּד לוֹ אִשְׁתּוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּמָת לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ וְהוּא הָיָה לְאָבֶן.“ (שמואל א׳ כה, פסוק לז)
- ”וַתָּבֹאנָה אֶל קִרְבֶּנָה וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה וּמַרְאֵיהֶן רַע כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה וָאִיקָץ.“ (בראשית מא, פסוק כא)
- מרכז העיר, לב העיר.
- ”אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ.“ (בראשית יח, פסוק כד)
- ”וַיֵּלְכוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים וַיָּבֹאוּ לָיְשָׁה וַיִּרְאוּ אֶת הָעָם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ יוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח [...]“ (שופטים יח, פסוק ז)
- ”הַשְׁמִיעוּ עַל אַרְמְנוֹת בְּאַשְׁדּוֹד וְעַל אַרְמְנוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאִמְרוּ הֵאָסְפוּ עַל הָרֵי שֹׁמְרוֹן וּרְאוּ מְהוּמֹת רַבּוֹת בְּתוֹכָהּ וַעֲשׁוּקִים בְּקִרְבָּהּ.“ (עמוס ג, פסוק ט)
- ”עַל כֵּן חָרָה אַף יְהוָה בְּעַמּוֹ וַיֵּט יָדוֹ עָלָיו וַיַּכֵּהוּ וַיִּרְגְּזוּ הֶהָרִים וַתְּהִי נִבְלָתָם כַּסּוּחָה בְּקֶרֶב חוּצוֹת בְּכָל זֹאת לֹא שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה.“ (ישעיהו ה, פסוק כה)
גיזרון[עריכה]
- השוו לאכדית: ḳirbu - אמצע, פנים; לערבית: قَلْبٌ (qalbun) - לב.[1] . מצוי במילון המצרית של ווליס א. באדג' בהגיית קאבּ qab בהוראת חלק-פנימי [2].
מידע נוסף[עריכה]
- 2 - ברובד העברית של בית ראשון מופיעה תיבת "קרב" (במשמעות האברים הפנימיים) אך ורק בלשון יחיד, רק בספר תהילים מופיע בצורתו היותר "מודרנית", ושנפוצה בלשון חז"ל קרי,בלשון רבים - ”לְדָוִד בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת יְהוָה וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ“ (תהלים קג, פסוק א) , (בעקבות מקרים דומים, ומילים אחרות) נשמעה טענה המאחרת את זמן כתיבת חלקים מספר תהילים לתקופת בית שני ואילך[3].
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
סימוכין[עריכה]
- ↑ "קֶרֶב", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 7130)
- ↑ An Egyptian Hieroglyphic Dictionary", By - Budge E A Wallis,1920" עמוד qab .763
- ↑ אלישע קימרון, בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו,כרך כג, חוברת ב (עג) (טבת-אדר תשל"ח),עמ' 144
קָרַב (גם: קָרֵב)[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | קרב |
שורש וגזרה | ק־ר־ב, גזרת השלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- ניגש; הקטין את המרחק בין עצמו לבין יעדו.
- ”וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ.“ (בראשית לז, פסוק יח)
- ”לֹא שָׁמְעָה בְּקוֹל לֹא לָקְחָה מוּסָר בַּיהוה לֹא בָטָחָה אֶל אֱלֹהֶיהָ לֹא קָרֵבָה.“ (צפניה ג, פסוק ב)
- ”בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ.“ (תהלים כז, פסוק ב)
- ”וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחֹבֵל וַיֹּאמֶר לוֹ מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ אוּלַי יִתְעַשֵּׁת הָאֱלֹהִים לָנוּ וְלֹא נֹאבֵד.“ (יונה א, פסוק ו)
- ”וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט [...]“ (מלאכי ג, פסוק ה)
- הגיע למצב של אינטימיות גופנית; קיים יחסי מין.
- ”וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר אֲדֹנָי הֲגוֹי גַּם צַדִּיק תַּהֲרֹג.“ (בראשית כ, פסוק ד)
- ”וָאֶקְרַב אֶל הַנְּבִיאָה וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַיֹּאמֶר יהוה אֵלַי קְרָא שְׁמוֹ מַהֵר שָׁלָל חָשׁ בַּז.“ (ישעיהו ח, פסוק ג)
- ”וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים וְהוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רָע וְאָמַר אֶת הָאִשָּׁה הַזֹּאת לָקַחְתִּי וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים.“ (דברים כב, פסוק יד)
- ”אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה אֲנִי יהוה.“ (ויקרא יח, פסוק ו)
- ”אֶל הֶהָרִים לֹא אָכָל וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא אֶל גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא וְאֶל אִשָּׁה נִדָּה לֹא יִקְרָב.“ (יחזקאל יח, פסוק ו)
- צמצם את הזמן הנותר; הקדים.
- נכנס לאזור קדוש (רגיש).[1]
- ”וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת.“ (במדבר ג, פסוק לח)
- ”הֵנָּה לִשְׁכוֹת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר יֹאכְלוּ שָׁם הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר קְרוֹבִים לַיהוה“ (יחזקאל מב, פסוק יג)
- ”הֵמָּה יָבֹאוּ אֶל מִקְדָּשִׁי וְהֵמָּה יִקְרְבוּ אֶל שֻׁלְחָנִי לְשָׁרְתֵנִי וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתִּי.“ (יחזקאל מד, פסוק טז)
גיזרון[עריכה]
- השוו לאכדית ḳarâbu; לערבית قَرِبَ (qariba) - להיות קרוב, قَرُبَ (qaruba) - להתקרב; לגעז ቀርበ፡ (qarba) - להתקרב אל אישה (מינית).[2]
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: approached, came near
ראו גם[עריכה]
סימוכין[עריכה]
- ↑ יעקב מילגרום, עולם התנ"ך - במדבר ג'.
- ↑ "קָרַב, קָרֵב", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 7126, 7131)