מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | בהלה |
| הגייה* | behala |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ב־ה־ל |
| דרך תצורה | משקל קַטָּלָה |
| נטיות | בֶּהָלַת־; ר׳ בֶּהָלוֹת |
- פחד מוגזם ובד"כ פתאומי.
- ”אַף-אֲנִי אֶעֱשֶׂה-זֹּאת לָכֶם וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת-הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת-הַקַּדַּחַת...“ (ויקרא כו, פסוק טז)
- ”לֹא יִיגְעוּ לָרִיק וְלֹא יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה כִּי זֶרַע בְּרוּכֵי יְהוָה הֵמָּה וְצֶאֱצָאֵיהֶם אִתָּם.“ (ישעיהו סה, פסוק כג)
- ”עָצְמוּ-לִי אַלְמְנֹתָו מֵחוֹל יַמִּים הֵבֵאתִי לָהֶם עַל-אֵם בָּחוּר שֹׁדֵד בַּצָּהֳרָיִם הִפַּלְתִּי עָלֶיהָ פִּתְאֹם עִיר וּבֶהָלוֹת.“ (ירמיהו טו, פסוק ח)
- ”וַיְכַל-בַּהֶבֶל יְמֵיהֶם; וּשְׁנוֹתָם בַּבֶּהָלָה.“ (תהלים עח, פסוק לג)
 ערך בוויקיפדיה: בהלה |
| השורש בהל |
|
השורש ב־ה־ל הוא שורש מגזרת השלמים.
| ב־ה־ל |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
|
(ב׳ פעוּל: בָּהוּל) |
|
|
|
| נִפְעַל |
נִבְהַל |
נִבְהָל |
יִבָּהֵל |
הִבָּהֵל |
לְהִבָּהֵל |
| הִפְעִיל |
הִבְהִיל |
מַבְהִיל |
יַבְהִיל |
הַבְהֵל |
לְהַבְהִיל |
| הֻפְעַל |
הֻבְהַל |
מֻבְהָל |
יֻבְהַל |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
בִּהֵל |
מְבַהֵל |
יְבַהֵל |
בַּהֵל |
לְבַהֵל |
| פֻּעַל |
בֹּהַל |
מְבֹהָל |
יְבֹהַל |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|