פחדן

פַּחְדָן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פחדן
הגייה^*	pakhdan
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	פ־ח־ד
דרך תצורה	משקל קַטְלָן
נטיות	ר׳ פַּחְדָנִים, נ׳ פַּחְדָנִית, נ"ר פַּחְדָנִיּוֹת; פַּחְדַן־

לשון ימי הביניים מפחד או חושש תדיר.
- "וְלָמָּה הַפַּחְדָנִין יִרְעֲשׁוּ אֵיברֵיהם" אברהם אבן עזרא, ב 29
- "לפעמים אני גדול, ולפעמים קטן. / לפעמים אני גיבור, ולפעמים פחדן." (אני נשאר אני, מאת דתיה בן דור)
- "אמיץ הוא פחדן שלא הספיק לברוח בזמן." אומץ, מיקי רוזנטל

גזירת תואר מהפועל פָּחַד (מלשון המקרא) במשקל קַטְלָן, לציון תכונה או עיסוק.
במאמרו פחדן, קמצן וקשקשן נפגשו, מזהה אהרן פלמון מספר מילים השייכות ל"קבוצת תארי פחדן", בעלי 3 מאפיינים: "מאפיין אחד הוא צורתן: שתי הברות סגורות שבאות בתנועת אָ; ההברה השנייה סגורה על ידי נו"ן סופית שאינה שורשית. מאפיין שני הוא אופן היווצרותן: הן גזורות מפעלים בבניין פָּעַל, פִּעֵל או צִלצֵל. מאפיין שלישי הוא תפקידן: הן משמשות כתארים שמוקנים בדרך כלל לבני אדם". במאמרו הוא מסיק ש"רובם הגדול של התארים הם לא חיוביים".

ערך בוויקיפדיה: פחד