ירא

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יָרֵא א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ירא
שורש וגזרה י־ר־א, גזרת נל"א וגזרת נפ"יו
בניין פָּעַל (קַל)


  1. חָשׁ פַּחַד.
    • ”וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם לָכֶם אַל תִּירָאוּ, אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם...“ (בראשית מג, פסוק כג)
    • ”סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי; וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי (תהילים קיט, פסוק קכ)
    • ”אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין יְהוָה וּבֵינֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא, לְהַגִּיד לָכֶם אֶת דְּבַר יְהוָה: כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ...“ (דברים ה, פסוק ה)
  2. כִּבֵּד וְהֶעֱרִיך אֶת-, צִיֵּת לְ-.
    • ”אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ: אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם“ (ויקרא יט, פסוק ג)
    • ”אַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ, וְאֹתוֹ תִירָאוּ; וְאֶת מִצְו‍ֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ...“ (דברים יג, פסוק ה)
    • ”מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם, לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְו‍ֹתַי כָּל הַיָּמִים...“ (דברים ה, פסוק כה)

גיזרון[עריכה]

  • מן המקרא.

נגזרות[עריכה]

ביטויים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש ירא

השורש י־ר־א הוא שורש מורכב המשתייך לגזרת נל"א ולגזרת נפ"יו וניטה הוא במשקל "פָּעֵל".

נטיות הפעלים[עריכה]

י־ר־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָרֵא יָרֵא יִירָא יְרָא לִירֹא אוֹ לְיִרְאָה
נִפְעַל נוֹרָא נוֹרָא יִוָּרֵא הִוָּרֵא לְהִוָּרֵא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יֵרֵא מְיָרֵא יְיָרֵא יָרֵא לְיָרֵא
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיָרֵא מִתְיָרֵא יִתְיָרֵא הִתְיָרֵא לְהִתְיָרֵא

הערה[עריכה]

  • בבניין קל, שם העצם "יִרְאָה" משמש במקרא גם כמקור נטוי (שם הפועל) כשהוא חבור ל-ל' התכלית. מקרה זה הוא יוצא דופן, ואף על פי כן הוא השכיח: ”אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי“ (דברים ד, פסוק י), לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא“ (דברים כח, פסוק נח), ואמנם אנו מוצאים במקרא גם את המקור הרגיל: ”לְבִלְתִּי יְרֹא אֶת יְהוָה“ (יהושוע כב, פסוק כה).

יָרֵא ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ירא
הגייה* yare
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש י־ר־א
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות יחידה: יְרֵאָה, ר"ז: יְרֵאִים, ר"נ: יְרֵאוֹת, נ"ר: יִרְאֵי--
  1. מְפַחֵד, יָגוֹר.
    • ”וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם, וְאָמְרוּ: מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב, יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ...“ (דברים כ, פסוק ח)
  2. לשון המקרא מִי שֶׁמְּכַבֵּד וּמוֹקִיר אֶת-, נִזְהָר בְּהִתְנַהֲגוּתוֹ.
    • ”וַיֹּאמֶר, אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר, וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה: כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי“ (בראשית כב, פסוק יב)

ביטויים[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש ירא

השורש י־ר־א הוא שורש מורכב המשתייך לגזרת נל"א ולגזרת נפ"יו וניטה הוא במשקל "פָּעֵל".

נטיות הפעלים[עריכה]

י־ר־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָרֵא יָרֵא יִירָא יְרָא לִירֹא אוֹ לְיִרְאָה
נִפְעַל נוֹרָא נוֹרָא יִוָּרֵא הִוָּרֵא לְהִוָּרֵא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יֵרֵא מְיָרֵא יְיָרֵא יָרֵא לְיָרֵא
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיָרֵא מִתְיָרֵא יִתְיָרֵא הִתְיָרֵא לְהִתְיָרֵא

הערה[עריכה]

  • בבניין קל, שם העצם "יִרְאָה" משמש במקרא גם כמקור נטוי (שם הפועל) כשהוא חבור ל-ל' התכלית. מקרה זה הוא יוצא דופן, ואף על פי כן הוא השכיח: ”אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי“ (דברים ד, פסוק י), לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא“ (דברים כח, פסוק נח), ואמנם אנו מוצאים במקרא גם את המקור הרגיל: ”לְבִלְתִּי יְרֹא אֶת יְהוָה“ (יהושוע כב, פסוק כה).

יֵרֵא[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא יירא
שורש וגזרה י־ר־א, גזרת נל"א וגזרת נפ"יו
בניין פיעל

[[קטגוריה: בניין פיעל]]


  1. הֵסֵב יִרְאָה, גָּרַם שֶׁיִּפְחַד.
    • ”וַיִּקְרְאוּ בְקוֹל גָּדוֹל יְהוּדִית עַל עַם יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר עַל הַחוֹמָה, לְיָרְאָם וּלְבַהֲלָם-לְמַעַן יִלְכְּדוּ אֶת הָעִיר“ (דברי הימים ב׳ לב, פסוק יח)

גיזרון[עריכה]

  • מן התנ"ך.

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש ירא

השורש י־ר־א הוא שורש מורכב המשתייך לגזרת נל"א ולגזרת נפ"יו וניטה הוא במשקל "פָּעֵל".

נטיות הפעלים[עריכה]

י־ר־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָרֵא יָרֵא יִירָא יְרָא לִירֹא אוֹ לְיִרְאָה
נִפְעַל נוֹרָא נוֹרָא יִוָּרֵא הִוָּרֵא לְהִוָּרֵא
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל יֵרֵא מְיָרֵא יְיָרֵא יָרֵא לְיָרֵא
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְיָרֵא מִתְיָרֵא יִתְיָרֵא הִתְיָרֵא לְהִתְיָרֵא

הערה[עריכה]

  • בבניין קל, שם העצם "יִרְאָה" משמש במקרא גם כמקור נטוי (שם הפועל) כשהוא חבור ל-ל' התכלית. מקרה זה הוא יוצא דופן, ואף על פי כן הוא השכיח: ”אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי“ (דברים ד, פסוק י), לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא“ (דברים כח, פסוק נח), ואמנם אנו מוצאים במקרא גם את המקור הרגיל: ”לְבִלְתִּי יְרֹא אֶת יְהוָה“ (יהושוע כב, פסוק כה).