עקר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערכים: עִקֵּר, עֻקַּר.
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסרים בו סעיפים מהותיים. הנכם מוזמנים להשלים את הסעיפים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

עָקַר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עקר
שורש וגזרה ע־ק־ר, שלמים
בניין קל (פָּעַל)
  1. הוציא מהאדמה צמח עם שורשו.
  2. הפריד בכוח עצם המחובר בחזקה או באופן אורגני למקומו.
    • הפורעים עקרו את הדלת מציריה.
    • רופאת השיניים נאלצה לעקור שתיים משיניו הטוחנות של המטופל.
  3. עבר לגור במקום אחר.
    • בסוף שנות השישים עקרה המשפחה לתל אביב.
  4. אילץ אדם לעזוב את מקום מגוריו.
  5. טיפל בבעיה מהיסוד ("השורש"), סילק לצמיתות.
  6. בהלכה, נטל חפץ ממקומו לפני הוצאתו מרשות לרשות בשבת.

גיזרון[עריכה]

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

עָקָר[עריכה]

  1. מי שאינו יכול ללדת.
  2. דבר שאין בו תועלת.
    להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
    רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

גיזרון[עריכה]

  • צן המקרא

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

עִקָּר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עיקר
הגייה* 'ekar
חלק דיבר
מין זכר
שורש ע־ק־ר
דרך תצורה
נטיות ר׳ עִקָּרִים. נ"י עִקָּרוֹ עִקָּרָם עִקָּּּּּּּּּּרָהּ נ"ר עִקָּרָיו עִקָּרֶיהָ
  1. שורש צמח. יסוד של בנין.
  2. התחלת קיומו של דבר.
  3. החשוב מכל השאר. מהות הדבר.
    • "כל שהוא עיקר ועימו טפילה מברך על העיקר ופוטר את הטפילה" (משנה, מסכת ברכותפרק ו, משנה ז)
    • "חזקיה עיקר מלכותו י"ד שנה ומה שהוסיף לו הקדוש ברוך הוא יותר מן העיקר..שתוספתו של הקדוש ברוך הוא יתירה על העיקר לפיכך ברכן בלשון תוספת" (דברים רבה, פרשה א, סימן יג)
    • אני משנן כל בוקר את שלשה עשר עיקרי האמונה שסידר הרמב"ם.

גיזרון[עריכה]

  • 1. לשון חז"ל. במקרא בארמית "ברם עקר שרשהי בארעא שבוקו" (דניאל ד, פסוק כ)
  • 2. השוו עם המילה הארמית מעיקרא. משמעותה הרווחת מראש מהתחלה, אך משמעותה המילולית משורשו של הדבר.
  • 3. מובאות נוספות בשני שוות למובן זה כמו ל1. לדוגמה: עיקרי האמונה.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

ל (2)

ל(1)

ראו גם[עריכה]

עִקֵּר[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא עיקר
שורש וגזרה ע־ק־ר
בניין פִּעֵל
  1. השבית את יכולותיו. הוציא מכלל פעולה.
    • "עקרו שור" (בראשית מט, פסוק ו)
    • "את סוסיהם תעקר" (יהושע יא, פסוק ו)
    • "וַיִּלְכֹּד דָּוִד מִמֶּנּוּ אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת פָּרָשִׁים וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ רַגְלִי וַיְעַקֵּר דָּוִד אֶת כָּל הָרֶכֶב וַיּוֹתֵר מִמֶּנּוּ מֵאָה רָכֶב" (שמואל ב׳ ח, פסוק ד)
  2. לשון חז"ל [הלכה] שחט תוך כדי משיכת הקנה או הושט ממקומם.
  3. עברית חדשה פגע בגופו של בעל חיים ומנע ממנו את היכולת להתרבות
  4. עברית חדשה (יש לשכתב פירוש זה): טיהר מקום מחיידקים
    • {{

גיזרון[עריכה]

  • 1. המילה מופיעה ארבע פעמים במקרא. רק בהקשר לבעלי חיים. על פי פרשנת חז"ל בפסוק בשמואל ב הנ"ל חתך את פרסותיהם -תחתית עיקָר ושורש.
  • 2 צורה מחודשת לעָקַר.
  • 3. על פי המקראית עָקָר
  • 4. {{להשלים}

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

עֵקֶר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): תושב חדש בארץ מעם זר.
    • " וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר." (ויקרא כה, פסוק מז)
  2. שם תנ"כי

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה פעם אחת. מן עָקַר או מן עִקָּר.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רשב"ם: שנעקר מזה המלכות רחוק מארצכם, לא תושב ולא גר ולא גוי ואזרח.
  • אבן עזרא: כמו שרש, והטעם ששב לדת ישראל והוא ממשפחת גר ואין ריע לו, רק הוא כמו מלת "ושרשך" (תהלים נב, פסוק ז) הפך וכן "ואת סוסיהם תעקר" (יהושוע יא, פסוק ו)
  • רבינו בחיי: ע"ד הפשט גוי עקרי שמעולם לא נתגייר והוא ממשפחת גר.
  • רוב הפרשנויות בחז"ל במילה זו הן בדרך הדרש.

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]