מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
אורגני
|
| הגייה* |
organi
|
| חלק דיבר |
שם־תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
א־ר־ג־ן
|
| דרך תצורה |
אורגן + ־ִי
|
| נטיות |
ר׳ אוֹרְגָּנִיִּים; נ׳ אוֹרְגָּנִית, נ"ר אוֹרְגָּנִיוֹת
|
- המהווה איבר בגוף חי.
- שמקורו ביצורים חיים.
- [כימיה] בהשאלה מן (2): שמורכב מן היסודות פחמן, מימן, חמצן או חנקן, עם קשר אפשרי לבור, כלור, פלואור, יוד, זרחן או גופרית.
- בהשאלה מן (1): יחידה בהרכב קבוע של אנשים, אשר מתמחה בתחום מסוים ומעניקה שירות בתחום זה ליחידה אחרת.
- [חקלאות] שגודל ע"פ תקן איכות מסוים המבוסס על שימוש בחומרים טבעיים בלבד, ובפרט ללא דשן סינתטי וללא חומרי הדברה.
- מיוונית: organikos.[1]
- את המונח חידש ב-1807 הכימאי השבדי ינס יאקוב ברצליוס לתיאור תרכובות שמקורן ביצורים חיים.
- ↑ דאגלס הארפר, "organic". Online Etymology Dictionary, 23.12.2011
ערך בוויקיפדיה: תרכובת אורגנית
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תרכובות אורגניות