מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | אורגני |
| הגייה* | organi |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | א־ר־ג־ן |
| דרך תצורה | אורגן + ־ִי |
| נטיות | ר׳ אוֹרְגָּנִיִּים; נ׳ אוֹרְגָּנִית, נ"ר אוֹרְגָּנִיוֹת |
- המהווה איבר בגוף חי.
- שמקורו ביצורים חיים.
- [כימיה] בהשאלה מן (2): שמורכב מן היסודות פחמן, מימן, חמצן או חנקן, עם קשר אפשרי לבור, כלור, פלואור, יוד, זרחן או גופרית.
- בהשאלה מן (1): יחידה בהרכב קבוע של אנשים, אשר מתמחה בתחום מסוים ומעניקה שירות בתחום זה ליחידה אחרת.
- [חקלאות] שגודל ע"פ תקן איכות מסוים המבוסס על שימוש בחומרים טבעיים בלבד, ובפרט ללא דשן סינתטי וללא חומרי הדברה.
- מיוונית: organikos.[1]
- את המונח חידש ב-1807 הכימאי השבדי ינס יאקוב ברצליוס לתיאור תרכובות שמקורן ביצורים חיים.
- ↑ דאגלס הארפר, "organic". Online Etymology Dictionary, 23.12.2011
ערך בוויקיפדיה: תרכובת אורגנית
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תרכובות אורגניות