אזרח

אֶזְרָח

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אזרח
הגייה*	ezrakh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ז־ר־ח
דרך תצורה	משקל אֶקְטָל
נטיות	ר׳ אֶזְרָחִים; נ׳ אֶזְרָחִית, נ"ר אֶזְרָחִיוֹת; אֶזְרַח־, ר׳ אֶזְרְחֵי־

1. בן הארץ. מי שהמדינה מגדירה כשייך אליה.

   • "רָאִיתִי רָשָׁע עָרִיץ וּמִתְעָרֶה כְּאֶזְרָח רַעֲנָן." (תהלים לז, פסוק לה)
   • כחלק מהיותי אזרח ישראלי עליי לתרום למדינתי ולשרת שלוש שנים בצה"ל.

2. בהשאלה (1): מי שאינו שייך לצבא.

   • עם סיום כהונתו של הרמטכ"ל בצה"ל הוא ישוב להיות אזרח.

גיזרון

לפי המקרא "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַיהוָה הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ." (שמות יב, פסוק מח) אזרח הוא מי שנולד לעם ישראל, יליד הארץ, בניגוד לגר.

צירופים

• אזרח ותיק
• אזרח סוג ב'

נגזרות

• אזרחות
• אזרחי
• א־ז־ר־ח

מילים נרדפות

• נתין

ניגודים

• גר
• נכרי

תרגום

• אנגלית: citizen‏‏‏‏ (1), civilian‏‏‏‏ (2)
• ערבית: مواطن‏‏‏‏

ראו גם

• יליד
• מקומי
• תושב

קישורים חיצוניים

• רוביק רוזנטל‏, אזרח, באתר "הזירה הלשונית"
• אבשלום קור, "באופן מילולי: אזרח – מילה נרדפת לצמח הארץ". ‏icast‏, 6.01.2011