אזרח

יש להוסיף לדף זה את הערך: אִזְרֵחַ.

אֶזְרָח[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אזרח
הגייה^*	ezrakh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ז־ר־ח
דרך תצורה	משקל אֶקְטָל
נטיות	ר׳ אֶזְרָחִים; נ׳ אֶזְרָחִית, נ"ר אֶזְרָחִיוֹת; אֶזְרַח־, ר׳ אֶזְרְחֵי־

בן הארץ. מי שהמדינה מגדירה כשייך אליה.
- ”תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכֲכֶם.“ (שמות יב, פסוק מט)
- ”בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל-הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת.“ (ויקרא כג, פסוק מב)
- ”כָּל-הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה-כָּכָה אֶת-אֵלֶּה לְהַקְרִיב אִשֵּׁה רֵיחַ-נִיחֹחַ לַיהֹוָה.“ (במדבר טו, פסוק יג)
- ”וְהָיָה תַּפִּלוּ אוֹתָהּ בְּנַחֲלָה לָכֶם וּלְהַגֵּרִים הַגָּרִים בְּתוֹכְכֶם אֲשֶׁר-הוֹלִדוּ בָנִים בְּתוֹכְכֶם וְהָיוּ לָכֶם כְּאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִתְּכֶם יִפְּלוּ בְנַחֲלָה בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.“ (יחזקאל מז, פסוק כב)
- כחלק מהיותי אזרח ישראלי עליי לתרום למדינתי ולשרת שלוש שנים בצה"ל.
בהשאלה (1): מי שאינו שייך לצבא.
- עם סיום כהונתו של הרמטכ"ל בצה"ל הוא ישוב להיות אזרח.

עפ"י הפירוש המקראי-מקורי, "אזרח" הוא בן ישראל הטהור בייחוסו המתואר בדמויים של צמח כנראה הגפן טהורת הגזע . ”רָאִיתִי, רָשָׁע עָרִיץ;וּמִתְעָרֶה, כְּאֶזְרָח רַעֲנָן “ (תהלים לז, פסוק לה).
כנראה קרוב לשורש זה שורש "שרח"-האכדי , במשמעות טהור וזורח , ואפשר שהביטוי גפן סורחת , בהוראת "אזרח הגפן" ,אף על פי שתחילתו של השם "אזרח" כמונח אתני , יתכן ובמקרא שימש כמונח גיאוגרפי ( ראו, הצירוף ”אֶזְרַח הָאָרֶץ“ (שמות יב, פסוק יט) ,וגם כשם של מעמד חברתי ממש כמו שתיבת "גר" שמשה לסימון מחוסר הזכויות כך התפתח צירוף לשון כגון "בן חורין" , שבמקורו מתיחס לבן של חורים וסגנים ,אולם בתקופת המשנה החל להתפרש בהוראת - "חפשי ופטור משעבוד" ^[1].

↑ משה דוד קאסוטו, אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו , "אזרח" עמ' 189, מוסד ביאליק, תש"י - 1950