לדלג לתוכן

שרש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

שֹׁרֶשׁ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאשורש
הגייה*shoresh
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורששׁ־ר־שׁ
דרך תצורהמשקל קֹטֶל
נטיותר׳ שָׁרָשִׁים; שֹׁרֶשׁ־, ר׳ שָׁרְשֵי־
שורשי (1) עץ מטפסים על קיר
השורש (5) של X
  1. חלק הצמח הנמצא בתוך האדמה ותפקידו הזנת הצמח במים ובמלחים ומתן אחיזה לצמח.
  2. בהשאלה: מקור; יסוד.
    • ”בַּחַלָּמִישׁ שָׁלַח יָדוֹ; הָפַךְ מִשֹּׁרֶשׁ הָרִים“ (איוב כח, פסוק ט)
    • ”כִּי תֹאמְרוּ, מַה נִּרְדָּף לוֹ; וְשֹׁרֶשׁ דָּבָר נִמְצָא בִי“ (איוב יט, פסוק כח)
    • לא הבנתי את המסר, אתה יכול להגיע לשורש העניין?
  3. (בלשנות) צירוף של שלושה או ארבעה עיצורים המהווה צורן שנושא את עיקר המשמעות של מילה.
  4. זֶרַע מִשְׁפָּחָה, מוֹצָא קֹבֶץ אֲנָשִׁים עִם קֶשֶׁר דַּם.
    • ”לֹא יִכּוֹן אָדָם בְּרֶשַׁע; וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים בַּל יִמּוֹט“ (משלי יב, פסוק ג)
  5. (מתמטיקה) של מספר נתון. מספר שאם כופלים אותו בעצמו מתקבל המספר הנתון.
    • השורש של 100 הוא 10.
    • אורך הצלע של ריבוע הוא השורש של השטח שלו.
  6. (מתמטיקה) בהשאלה מן (5): מסדר נתון של מספר נתון. מספר שאם כופלים אותו בעצמו כמספר הפעמים של הסדר הנתון מתקבל המספר הנתון.
    • השורש הרביעי של 10,000 הוא 10.
    • אורך הצלע של קובייה הוא השורש השלישי של הנפח שלה.
  7. (מתמטיקה) בהשאלה מן (6): של פונקציה. ערך עבורו הפונקציה שווה לאפס.
  8. (מחשבים) האזור הראשוני ביותר בהתקן אחסון שבו יכולים להימצא קבצים כלשהם, ועל גביו יכולות להימצא גם תיקיות.

גזרון

[עריכה]
  • מקביל לשפות שמיות אחרות: פיניקית "שרש" (בכתיב חסר) – גם במשמעות של "צאצא", אוגרית "שרש" (בכתיב חסר), אכדית šuršu (גם במשמעות של צאצא).[1][2]

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ْ

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שורש
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שורשים
השורש שׁרשׁ

השורש שׁ־ר־שׁ הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
שׁ-ר-שׁ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִשְׁרִישׁ מַשְׁרִישׁ יַשְׁרִישׁ הַשְׁרֵשׁ להַשְׁרִישׁ
הֻפְעַל הֻשְׁרַשׁ מֻשְׁרָשׁ יֻשְׁרַשׁ -אין- -אין-
פִּעֵל שֵׁרֵשׁ מְשָׁרֵשׁ יְשָׁרֵשׁ שָׁרֵשׁ לְשָׁרֵשׁ
פֻּעַל שֹׁרַשׁ מְשֹׁרָשׁ יְשֹׁרַשׁ -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִשְׁתָּרֵשׁ מִשְׁתָּרֵשׁ יִשְׁתָּרֵשׁ הִשְׁתָּרֵשׁ לְהִשְׁתָּרֵשׁ

שֵׁרֵשׁ גם שֵׁרַשׁ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאשירש
שורש וגזרהשׁ־ר־שׁ
בנייןפִּעֵל
  1. לשון המקרא עקר. הכרית מן היסוד. הכרית
    • ”גַּם אֵל יִתָּצְךָ לָנֶצַח יַחְתְּךָ וְיִסָּחֲךָ מֵאֹהֶל וְשֵׁרֶשְׁךָ מֵאֶרֶץ חַיִּים סֶלָה“ (תהלים נב, פסוק ז)
    • ”כִּי אֵשׁ הִיא עַד אֲבַדּוֹן תֹּאכֵל וּבְכָל תְּבוּאָתִי תְשָׁרֵשׁ (איוב לא, פסוק יב)
  2. [לא בשימוש]

גיזרון

[עריכה]
  • מן המקרא. פועל גזור שם הפעלים הנגזרים מקיימים משמעויות מנוגדות.

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

שֹׁרַשׁ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאשורש
שורש וגזרהשׁ־ר־שׁ
בניין
  1. לשון המקרא נעקר מן היסוד.
    • ”אֶזְרְעָה וְאַחֵר יֹאכֵל וְצֶאֱצָאַי יְשֹׁרָשׁוּ (איוב לא, פסוק ח)
  2. לשון המקרא [לא בשימוש] צמח: נאחז באדמה
    • ”נְטַעְתָּם גַּם שֹׁרָשׁוּ יֵלְכוּ גַּם עָשׂוּ פֶרִי קָרוֹב אַתָּה בְּפִיהֶם וְרָחוֹק מִכִּלְיוֹתֵיהֶם“ (ירמיהו יב, פסוק ב)

מילים נרדפות

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

שָׁרֶשׁ או שֶׁרֶשׁ

[עריכה]
  1. שם פרטי לזכר
    • ”וַתֵּלֶד מַעֲכָה אֵשֶׁת מָכִיר בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּרֶשׁ וְשֵׁם אָחִיו שָׁרֶשׁ וּבָנָיו אוּלָם וָרָקֶם“ (דברי הימים א׳ ז, פסוק טז)
  1. François Bron, Recherches sur les inscriptions phéniciennes de Karatepe, Librairie Droz, 1979, p. 57
  2. יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, כרך א', רובינשטיין, 1979, עמ' 40