מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | שורש |
הגייה* | shoresh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־ר־שׁ |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | ר׳ שָׁרָשִׁים; שֹׁרֶשׁ־, ר׳ שָׁרְשֵי־ |
שורשי (1) עץ מטפסים על קיר
השורש (5) של X
- חלק הצמח הנמצא בתוך האדמה ותפקידו הזנת הצמח במים ובמלחים ומתן אחיזה לצמח.
- בהשאלה: מקור; יסוד.
- ”בַּחַלָּמִישׁ שָׁלַח יָדוֹ; הָפַךְ מִשֹּׁרֶשׁ הָרִים“ (איוב כח, פסוק ט)
- ”כִּי תֹאמְרוּ, מַה נִּרְדָּף לוֹ; וְשֹׁרֶשׁ דָּבָר נִמְצָא בִי“ (איוב יט, פסוק כח)
- לא הבנתי את המסר, אתה יכול להגיע לשורש העניין?
- (בלשנות) צירוף של שלושה או ארבעה עיצורים המהווה צורן שנושא את עיקר המשמעות של מילה.
- זֶרַע מִשְׁפָּחָה, מוֹצָא קֹבֶץ אֲנָשִׁים עִם קֶשֶׁר דַּם.
- ”לֹא יִכּוֹן אָדָם בְּרֶשַׁע; וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים בַּל יִמּוֹט“ (משלי יב, פסוק ג)
- (מתמטיקה) של מספר נתון. מספר שאם כופלים אותו בעצמו מתקבל המספר הנתון.
- השורש של 100 הוא 10.
- אורך הצלע של ריבוע הוא השורש של השטח שלו.
- (מתמטיקה) בהשאלה מן (5): מסדר נתון של מספר נתון. מספר שאם כופלים אותו בעצמו כמספר הפעמים של הסדר הנתון מתקבל המספר הנתון.
- השורש הרביעי של 10,000 הוא 10.
- אורך הצלע של קובייה הוא השורש השלישי של הנפח שלה.
- (מתמטיקה) בהשאלה מן (6): של פונקציה. ערך עבורו הפונקציה שווה לאפס.
- (מחשבים) האזור הראשוני ביותר בהתקן אחסון שבו יכולים להימצא קבצים כלשהם, ועל גביו יכולות להימצא גם תיקיות.
- מקביל לשפות שמיות אחרות: פיניקית "שרש" (בכתיב חסר) – גם במשמעות של "צאצא", אוגרית "שרש" (בכתיב חסר), אכדית šuršu (גם במשמעות של צאצא).[1][2]
 ערך בוויקיפדיה: שורש |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שורשים |
השורש שׁרשׁ |
השורש שׁ־ר־שׁ הוא שורש מגזרת השלמים.
שׁ-ר-שׁ |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
נִפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הִפְעִיל |
הִשְׁרִישׁ |
מַשְׁרִישׁ |
יַשְׁרִישׁ |
הַשְׁרֵשׁ |
להַשְׁרִישׁ |
הֻפְעַל |
הֻשְׁרַשׁ |
מֻשְׁרָשׁ |
יֻשְׁרַשׁ |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
שֵׁרֵשׁ |
מְשָׁרֵשׁ |
יְשָׁרֵשׁ |
שָׁרֵשׁ |
לְשָׁרֵשׁ |
פֻּעַל |
שֹׁרַשׁ |
מְשֹׁרָשׁ |
יְשֹׁרַשׁ |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִשְׁתָּרֵשׁ |
מִשְׁתָּרֵשׁ |
יִשְׁתָּרֵשׁ |
הִשְׁתָּרֵשׁ |
לְהִשְׁתָּרֵשׁ |
|
|
שֵׁרֵשׁ גם שֵׁרַשׁ
[עריכה]
- לשון המקרא עקר. הכרית מן היסוד. הכרית
- ”גַּם אֵל יִתָּצְךָ לָנֶצַח יַחְתְּךָ וְיִסָּחֲךָ מֵאֹהֶל וְשֵׁרֶשְׁךָ מֵאֶרֶץ חַיִּים סֶלָה“ (תהלים נב, פסוק ז)
- ”כִּי אֵשׁ הִיא עַד אֲבַדּוֹן תֹּאכֵל וּבְכָל תְּבוּאָתִי תְשָׁרֵשׁ“ (איוב לא, פסוק יב)
- [לא בשימוש]
- מן המקרא. פועל גזור שם הפעלים הנגזרים מקיימים משמעויות מנוגדות.
ניתוח דקדוקי – פועל |
כתיב מלא | שורש |
שורש וגזרה | שׁ־ר־שׁ |
בניין | |
- לשון המקרא נעקר מן היסוד.
- ”אֶזְרְעָה וְאַחֵר יֹאכֵל וְצֶאֱצָאַי יְשֹׁרָשׁוּ“ (איוב לא, פסוק ח)
- לשון המקרא [לא בשימוש] צמח: נאחז באדמה
- ”נְטַעְתָּם גַּם שֹׁרָשׁוּ יֵלְכוּ גַּם עָשׂוּ פֶרִי קָרוֹב אַתָּה בְּפִיהֶם וְרָחוֹק מִכִּלְיוֹתֵיהֶם“ (ירמיהו יב, פסוק ב)
שָׁרֶשׁ או שֶׁרֶשׁ
[עריכה]
- שם פרטי לזכר
- ”וַתֵּלֶד מַעֲכָה אֵשֶׁת מָכִיר בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּרֶשׁ וְשֵׁם אָחִיו שָׁרֶשׁ וּבָנָיו אוּלָם וָרָקֶם“ (דברי הימים א׳ ז, פסוק טז)
- ↑ François Bron, Recherches sur les inscriptions phéniciennes de Karatepe, Librairie Droz, 1979, p. 57
- ↑ יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, כרך א', רובינשטיין, 1979, עמ' 40