שרש

שֹׁרֶשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שורש
הגייה*	shoresh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־ר־שׁ
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ שָׁרָשִׁים; שֹׁרֶשׁ־, ר׳ שָׁרְשֵי־

שורשי (1) עץ מטפסים על קיר

השורש (5) של X

1. חלק הצמח הנמצא בתוך האדמה ותפקידו הזנת הצמח במים ובמלחים ומתן אחיזה לצמח.

   • ”וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם, וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו...“ (ירמיהו יז, פסוק ח)
   • "ויטע וישרש ואילן עושה שרשים לשלשה ימים ..." (תלמוד ירושלמי, סדר זרעים, מסכת שביעית, דף ד', פרק ב')

2. בהשאלה: מקור; יסוד.

   • ”בַּחַלָּמִישׁ שָׁלַח יָדוֹ; הָפַךְ מִשֹּׁרֶשׁ הָרִים“ (איוב כח, פסוק ט)
   • ”כִּי תֹאמְרוּ, מַה נִּרְדָּף לוֹ; וְשֹׁרֶשׁ דָּבָר נִמְצָא בִי“ (איוב יט, פסוק כח)
   • לא הבנתי את המסר, אתה יכול להגיע לשורש העניין?

3. (בלשנות) צירוף של שלושה או ארבעה עיצורים המהווה צורן שנושא את עיקר המשמעות של מילה.

   • ”בבית הראשון של השיר הראשון כתבתי "צַק" והוא צווי ליחיד משרש נָצֹק ששרשו גם יצֹק“ (אגרות: שנת תרנ"ב, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

4. זֶרַע מִשְׁפָּחָה, מוֹצָא קֹבֶץ אֲנָשִׁים עִם קֶשֶׁר דַּם.

   • ”לֹא יִכּוֹן אָדָם בְּרֶשַׁע; וְשֹׁרֶשׁ צַדִּיקִים בַּל יִמּוֹט“ (משלי יב, פסוק ג)

5. (מתמטיקה) של מספר נתון. מספר שאם כופלים אותו בעצמו מתקבל המספר הנתון.

   • השורש של 100 הוא 10.
   • אורך הצלע של ריבוע הוא השורש של השטח שלו.

6. (מתמטיקה) בהשאלה מן (5): מסדר נתון של מספר נתון. מספר שאם כופלים אותו בעצמו כמספר הפעמים של הסדר הנתון מתקבל המספר הנתון.

   • השורש הרביעי של 10,000 הוא 10.
   • אורך הצלע של קובייה הוא השורש השלישי של הנפח שלה.

7. (מתמטיקה) בהשאלה מן (6): של פונקציה. ערך עבורו הפונקציה שווה לאפס.
8. (מחשבים) האזור הראשוני ביותר בהתקן אחסון שבו יכולים להימצא קבצים כלשהם, ועל גביו יכולות להימצא גם תיקיות.

גזרון

• מקביל לשפות שמיות אחרות: פיניקית "שרש" (בכתיב חסר) – גם במשמעות של "צאצא", אוגרית "שרש" (בכתיב חסר), אכדית šuršu (גם במשמעות של צאצא).

צירופים

• טיפול שורש
• שורש הבעיה
• שורש הרע
• שורש ריבועי
• שורש שלישוני
• שורש כף יד
• שורש מרובע

מילים נרדפות

• עיקר (1, 2)
• מוצא (2)
• בסיס (2)
• מסד (2)
• תשתית (2)
• אפס (7)

ניגודים

• ענף
• נצר (1)
• מוספית (3)
• ריבוע (5)
• חזקה (6)

תרגום

• אנגלית: root‏‏‏‏
• אספרנטו: radiko‏‏‏‏
• גרמנית: Wurzel‏‏‏‏
• רוסית: корень‏‏‏‏
• ספרדית: raíz‏‏‏‏
• ערבית: أَصْل‏, جِذْر‏‏‏‏

ْ

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שורש

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שורשים

שֵׁרֵשׁ גם שֵׁרַשׁ

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	שירש
שורש וגזרה	שׁ־ר־שׁ
בניין	פִּעֵל

1. לשון המקרא עקר. הכרית מן היסוד. הכרית

   • ”גַּם אֵל יִתָּצְךָ לָנֶצַח יַחְתְּךָ וְיִסָּחֲךָ מֵאֹהֶל וְשֵׁרֶשְׁךָ מֵאֶרֶץ חַיִּים סֶלָה“ (תהלים נב, פסוק ז)
   • ”כִּי אֵשׁ הִיא עַד אֲבַדּוֹן תֹּאכֵל וּבְכָל תְּבוּאָתִי תְשָׁרֵשׁ“ (איוב לא, פסוק יב)

2. [לא בשימוש]

גיזרון

• מן המקרא. פועל גזור שם הפעלים הנגזרים מקיימים משמעויות מנוגדות.

ניגודים

• השריש
• נטע

ראו גם

• נתץ
• השמיד

שֹׁרַשׁ

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	שורש
שורש וגזרה	שׁ־ר־שׁ
בניין

1. לשון המקרא נעקר מן היסוד.

   • ”אֶזְרְעָה וְאַחֵר יֹאכֵל וְצֶאֱצָאַי יְשֹׁרָשׁוּ“ (איוב לא, פסוק ח)

2. לשון המקרא [לא בשימוש] צמח: נאחז באדמה

   • ”נְטַעְתָּם גַּם שֹׁרָשׁוּ יֵלְכוּ גַּם עָשׂוּ פֶרִי קָרוֹב אַתָּה בְּפִיהֶם וְרָחוֹק מִכִּלְיוֹתֵיהֶם“ (ירמיהו יב, פסוק ב)

מילים נרדפות

• השריש
• התערה

ראו גם

• הכה שרש

שָׁרֶשׁ או שֶׁרֶשׁ

1. שם פרטי לזכר

   • ”וַתֵּלֶד מַעֲכָה אֵשֶׁת מָכִיר בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּרֶשׁ וְשֵׁם אָחִיו שָׁרֶשׁ וּבָנָיו אוּלָם וָרָקֶם“ (דברי הימים א׳ ז, פסוק טז)