”בית-הכלא על אסיריו, על הנדונים-לגרדום ועל לוחמי המחתרת לא שימש נושא ליצירה ספרותית אלא ליומנים קלושים ונסיונות סרק מלאכותיים, אפילו כשנזקקו לנושאים אלה סופרים-של-ממש ואף הטובים שבהם;“ (הספרות והמלחמה, מאת שושנה שרירא, בפרויקט בן יהודה)
”יש ענינים מעשיים וריאליים שמתווכחים עליהם למעשה ואין זה אלא ויכוח סרק, ויש שמתווכחים על דברים מופשטים כביכול והחיים מוכיחים שאין זה ויכוח סרק כלל, אלא ענין ריאלי ביותר.“ (בין זהב נוצץ לאש צורבת, מאת מנחם אוסישקין, בפרויקט בן יהודה)
שורש המילה ס־ר־ק (ש־ר־ק) מופיע במקרא: ”וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים שְׂרִיקוֹת וְאֹרְגִים חוֹרָי.“ (ישעיהו יט, פסוק ט). ונראה שחולק מוצא משותף עם השורש ס־ר־ג .
2; 3. יש מניחים כי הוא היפוך עיצורים מסקר, באקדמיה סבורים לא כך וכי הפועל התפתח בעברית החדשה כהעברת העיניים על פני השטח כמו העברת המסרק על הצמר מתחילתו ועד סופו (ראו קישור למטה).
