סרק
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
סְרָק[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סרק |
| הגייה* | srak |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ס־ר־ק |
| דרך תצורה | משקל קְטָל |
| נטיות | אין |
- שאין לו תכלית ומטרה, שאינו מביא תועלת.
- ”בית-הכלא על אסיריו, על הנדונים-לגרדום ועל לוחמי המחתרת לא שימש נושא ליצירה ספרותית אלא ליומנים קלושים ונסיונות סרק מלאכותיים, אפילו כשנזקקו לנושאים אלה סופרים-של-ממש ואף הטובים שבהם;“ (הספרות והמלחמה, מאת שושנה שרירא, בפרויקט בן יהודה)
- ”יש ענינים מעשיים וריאליים שמתווכחים עליהם למעשה ואין זה אלא ויכוח סרק, ויש שמתווכחים על דברים מופשטים כביכול והחיים מוכיחים שאין זה ויכוח סרק כלל, אלא ענין ריאלי ביותר.“ (בין זהב נוצץ לאש צורבת, מאת מנחם אוסישקין, בפרויקט בן יהודה)
- ”אין רשוּת לעוֹרר אשלַיוֹת וּלפרנס המוֹנים בּאשלַיוֹת, אין רשוּת להרדים את רצוֹן-העוֹלם, בּמידה שישנוֹ, על-ידי חיפּוּשׂי-סרק.“ (נוֹכח אסוֹן יהוּדי גרמניה, מאת משה בילינסון, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון[עריכה]
- ארמית: סְרִיק - ריק, כמו: "וְגוּבָא סָרֵיק לֵית בֵּיהּ מוֹי" (תרגום המיוחס ליונתן, בראשית לז,כד). וכן בסורית: ܤܪܩܐ.
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
סָרַק[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | סרק |
| שורש וגזרה | ס־ר־ק |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- העביר כלי חוצץ בין השערות, החליק את השער מדיבוקים וקשרים.
- ”וּמְקוֹמָהּ אָסוּר מִלִּזְרֹעַ וּמִלַּעֲבֹד, וּמֻתָּר לִסְרֹק שָׁם פִּשְׁתָּן וּלְנַקֵּר שָׁם אֲבָנִים.“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ט, משנה ה)
- ”נָזִיר שֶׁגִּלַּח בֵּין בַּזּוּג בֵּין בַּתַּעַר אוֹ שֶׁסִּפְסֵף כָּל שֶׁהוּא, חַיָּב; נָזִיר חוֹפֵף וּמְפַסְפֵּס אֲבָל לֹא סוֹרֵק“ (משנה, מסכת נזיר – פרק ו, משנה ג)
- ”הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן / וְסוֹרְקָה שְׂעָרָהּ, / בְּעֵינֵיכֶם הִיא פְרוּצָה / וּבְעֵינַי הִיא בָרָה.“ (הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- עבר על־פני משטח תוך בדיקה מדוקדקת שלו לפרטיו.
- עד רדת החשיכה, השוטרים סרקו את כל האיזור, כשהם מלווים בכלבים.
- [מחשבים] בהשאלה (2): יצר העתק של מסמך באמצעות מכשיר שנועד לשם כך.
גיזרון[עריכה]
- שורש המילה ס־ר־ק (ש־ר־ק) מופיע במקרא: ”וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים שְׂרִיקוֹת וְאֹרְגִים חוֹרָי.“ (ישעיהו יט, פסוק ט). ונראה שחולק מוצא משותף עם השורש ס־ר־ג .
- 2; 3. יש מניחים כי הוא היפוך עיצורים מסקר, באקדמיה סבורים לא כך וכי הפועל התפתח בעברית החדשה כהעברת העיניים על פני השטח כמו העברת המסרק על הצמר מתחילתו ועד סופו (ראו קישור למטה).
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
- סֵרֵק (1)
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- סקירה וסריקה באתר האקדמיה ללשון העברית, ינואר 2017
סֵרֵק[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | סירק |
| שורש וגזרה | ס־ר־ק |
| בניין | פִּעֵל |
- העביר כלי חוצץ בין השערות, החליק את השער מדיבוקים וקשרים.
- לשון חז"ל [לא בשימוש] טח בחומר בעל צבע אדמדם.
- ”אֲרוּבוֹת, שֶׁל נַחְתּוֹמִים טְמֵאוֹת, וְשֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים טְהוֹרוֹת. סֵרְקָן אוֹ כִרְכְּמָן טְמֵאוֹת“ (משנה, מסכת כלים – פרק טו, משנה ב)
- ”כֹּפֶת שֶׁסֵּרְקוֹ וְכִרְכְּמוֹ וַעֲשָׂאוֹ פָנִים - רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין, עַד שֶׁיָּחֹק בּוֹ“ (משנה, מסכת כלים – פרק כב, משנה ט)