סרק
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יש להוסיף לדף זה את הערך: סֵרֵק.
סְרָק[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סרק |
| הגייה* | srak |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ס־ר־ק |
| דרך תצורה | משקל קְטָל |
| נטיות | אין |
- שאין לו תכלית ומטרה, שאינו מביא תועלת.
- ”בית-הכלא על אסיריו, על הנדונים-לגרדום ועל לוחמי המחתרת לא שימש נושא ליצירה ספרותית אלא ליומנים קלושים ונסיונות סרק מלאכותיים, אפילו כשנזקקו לנושאים אלה סופרים-של-ממש ואף הטובים שבהם;“ (הספרות והמלחמה, מאת שושנה שרירא, בפרויקט בן יהודה)
- ”יש ענינים מעשיים וריאליים שמתווכחים עליהם למעשה ואין זה אלא ויכוח סרק, ויש שמתווכחים על דברים מופשטים כביכול והחיים מוכיחים שאין זה ויכוח סרק כלל, אלא ענין ריאלי ביותר.“ (בין זהב נוצץ לאש צורבת, מאת מנחם אוסישקין, בפרויקט בן יהודה)
- ”ישנם יסורים של שווא ומכאובים של סרק.“ (הריתמוס של הסופר, מאת ישראל כהן, בפרויקט בן יהודה)
- ”אין רשוּת לעוֹרר אשלַיוֹת וּלפרנס המוֹנים בּאשלַיוֹת, אין רשוּת להרדים את רצוֹן-העוֹלם, בּמידה שישנוֹ, על-ידי חיפּוּשׂי-סרק.“ (נוֹכח אסוֹן יהוּדי גרמניה, מאת משה בילינסון, בפרויקט בן יהודה)
- ”והנה, לקתה מסורת-השיר הזאת, גלשה אל מישורי-עמקים, אשר עדיין נועם בהם; אך אוי! גם אל בורות נשברים אל חידוש-סרק ופחזות וריקות.“ (אחר הכובשים – היורשים, מאת אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)
- ”בזה לא נאמר, שמשוררים מודרניסטים ידועים ושאינם ידועים לא הכניסו לשירה העברית החדשה גיבובי מליצות וערימוצת ציורים מתים, שהם כעומס של סרק על גבה של השירה.“ (הדימויים בשירה המודרנית, מאת ישראל כהן, בפרויקט בן יהודה)
- ממילא מחר הבג"ץ יפסול את החוק, כך שחברי הכנסת עוסקים בויכוח סרק.
גיזרון[עריכה]
- מארמית: סְרִיק – ריק
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
סָרַק[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | סרק |
| שורש וגזרה | ס־ר־ק |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- העביר כלי חוצץ בין השערות, החליק את השער מדיבוקים וקשרים.
- ”וּמְקוֹמָהּ אָסוּר מִלִּזְרֹעַ וּמִלַּעֲבֹד, וּמֻתָּר לִסְרֹק שָׁם פִּשְׁתָּן וּלְנַקֵּר שָׁם אֲבָנִים.“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ט, משנה ה)
- ”נָזִיר שֶׁגִּלַּח בֵּין בַּזּוּג בֵּין בַּתַּעַר אוֹ שֶׁסִּפְסֵף כָּל שֶׁהוּא, חַיָּב; נָזִיר חוֹפֵף וּמְפַסְפֵּס אֲבָל לֹא סוֹרֵק.“ (משנה, מסכת נזיר – פרק ו, משנה ג)
- ”מוֹכִין שֶׁהַכּוֹבֵס מוֹצִיא, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ; וְשֶׁהַסּוֹרֵק מוֹצִיא, הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת.“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק י, משנה י)
- ”הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן / וְסוֹרְקָה שְׂעָרָהּ, / בְּעֵינֵיכֶם הִיא פְרוּצָה / וּבְעֵינַי הִיא בָרָה.“ (הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- עבר על־פני משטח תוך בדיקה מדוקדקת שלו לפרטיו.
- עד רדת החשיכה, השוטרים סרקו את כל האיזור, כשהם מלווים בכלבים.
- [מחשבים] בהשאלה (2): יצר העתק של מסמך באמצעות מכשיר שנועד לשם כך.
גיזרון[עריכה]
- שורש המילה ס־ר־ק :(ש־ר־ק) מופיע במקרא: ”וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים שְׂרִיקוֹת וְאֹרְגִים חוֹרָי.“ (ישעיהו יט, פסוק ט). ונראה שחולק מוצא משותף עם השורש ס־ר־ג .
- 2; 3. יש מניחים כי הוא היפוך עיצורים מסקר, באקדמיה סבורים לא כך וכי הפועל התפתח בעברית החדשה כהעברת העיניים על פני השטח כמו העברת המסרק על הצמר מתחילתו ועד סופו (ראו קישור למטה).
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
- סֵרֵק (1)
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- סקירה וסריקה באתר האקדמיה ללשון העברית, ינואר 2017