מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
פורה
|
| הגייה* |
pore
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
פ־ר־י/ה
|
| דרך תצורה |
משקל קוֹטֵל
|
| נטיות |
נ׳ פּוֹרָה פּוֹרִיָּה, ר׳ פּוֹרִים
|
- בעל כושר הולדה, שעושה פרי.
- ”פן יש בכם שורש פרה ראש ולענה“ (דברים כט, פסוק יז)
- "דבר אחר נהר פרת שפורה ורב עד שעוברים אותו בספינות" ספרי דברים פרשת דברים פיסקא ו
- מָכַרְתִי שָֹדִי לְאַחֵר בִּמְחִיר נָמוּךְ מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר אֵינֶנָה פּוֹרִיָּה כְּשֶׁהָיְתָה
מידע נוסף[עריכה]
התואר פּוֹרִיָּה הוא כמו פועל בבינוני ולכן לזכר לא יאמר פּוֹרִיי אלא פּוֹרֶה. כמו בּוֹכִיה ובוכה.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
פורה
|
| הגייה* |
pura
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
פ־ר־ר
|
| דרך תצורה |
משקל קְטוּלָה
|
| נטיות |
ר'
|
- תכולת הענבים במקום שדורכים אותם להוציא את יינם.
- ”פּוּרָה דָּרַכְתִי לְבַדִי וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי“ (ישעיהו סג, פסוק ג)
- ”עֲשָֹרָה בָּא אֶל הַיֶּקֶב לַחְשֹף חַמִּשִּׁים פּוּרָה וְהִנֵּה עֶשֹרִים“ (חגי ב, פסוק טז)
- דְּרוֹך פּוּרָה בְּתוֹךְ בָּצְרָה, וְגַם בָּבֶל אֲשֶׁר גָּבְרָה, נְתוֹץ צָרַי בְּאַף וְעֶבְרָה, שׁמַע קוֹלִי בְּיוֹם אֶקְרָא. (פיוט "דרור יקרא")
- המילה מופיעה פעמיים במקרא. מלשון פירור והפרדה.
