סרס
מראה
סֵרֵס או סֵרַס
[עריכה]ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | סירס |
שורש וגזרה | ס־ר־ס |
בניין | פִּעֵל |
- השחית וקלקל אברי הולדה של בעל חיים, באופן זמני או לצמיתות, בפעולה ישירה או בהשקיית סם וכדומה.
- ”והמסרס את האדם ואת הבהמה ואת החיה ואת העופות בין גדולים בין קטנים בין זכרים בין נקיבות הרי זה חייב רי"א מסרס זכרים חייב מסריס נקבות פטור“ (תוספתא, מסכת מכות – פרק ה, הלכה ו)
- ”כל שלא ראתו החמה בכושר אפילו שעה אחת הושיט ידו וסירסו מבפנים דברי הכל אסור לבוא בקהל“ (ירושלמי, מסכת יבמות – דף ט, עמוד ד)
- ”המחמץ את המחומץ הרי זה לוקה הארבעים. המסרס את המסורס הרי זה לוקה ארבעים“ (תוספתא, מסכת בכורות – פרק ג, הלכה כד)
- ”הלוקח פירות שובך מחבירו, מפריח בריכה ראשונה. פירות כוורת, נוטל שלשה נחילין ומסרס“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ה, משנה ג)
- ”במה מסרסן -בחרדל..לא חרדל מסרסן אלא מתוך שפיהן חד (חריף) חוזרות ואוכלות את דובשנן“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף פ, עמוד א)
- ”הרוצה שיסרס תרנגול יטול כרבלתו ומסתרס מאליו“ (בבלי, מסכת שבת – דף קי, עמוד ב)
- חתך וניתק, הפסיק.
- הפך ובלבל סדר.
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:משנה) אין מסכת נדה, האם הכוונה היא לנידה?. ”יצא מחותך או מסורס משיצא רובו הרי הוא כילוד יצא כדרכו עד שיצא רוב ראשו“ (משנה, מסכת נדה – פרק ג, משנה ה)
גיזרון
[עריכה]- לשון חז"ל גזירת פועל מן סריס המקראי.
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: סירוס |