מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
סֵרֵס או סֵרַס [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
סירס
שורש וגזרה
ס־ר־ס
בניין
פִּעֵל
השחית וקלקל אברי הולדה של בעל חיים, באופן זמני או לצמיתות, בפעולה ישירה או בהשקיית סם וכדומה.
”והמסרס את האדם ואת הבהמה ואת החיה ואת העופות בין גדולים בין קטנים בין זכרים בין נקיבות הרי זה חייב רי"א מסרס זכרים חייב מסריס נקבות פטור“ (תוספתא, מסכת מכות – פרק ה, הלכה ו )
”כל שלא ראתו החמה בכושר אפילו שעה אחת הושיט ידו וסירסו מבפנים דברי הכל אסור לבוא בקהל“ (ירושלמי, מסכת יבמות – דף ט, עמוד ד )
”המחמץ את המחומץ הרי זה לוקה הארבעים. המסרס את המסורס הרי זה לוקה ארבעים“ (תוספתא, מסכת בכורות – פרק ג, הלכה כד )
”הלוקח פירות שובך מחבירו, מפריח בריכה ראשונה. פירות כוורת, נוטל שלשה נחילין ומסרס “ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ה, משנה ג )
”במה מסרסן -בחרדל..לא חרדל מסרסן אלא מתוך שפיהן חד (חריף) חוזרות ואוכלות את דובשנן“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף פ, עמוד א )
”הרוצה שיסרס תרנגול יטול כרבלתו ומסתרס מאליו“ (בבלי, מסכת שבת – דף קי, עמוד ב )
חתך וניתק , הפסיק .
הפך ובלבל סדר .
לשון חז"ל גזירת פועל מן סריס המקראי.
מילים נרדפות [ עריכה ]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]