”אחרי סעדו את לבם תופינים ומגדנות ומיני תרגימא כנהוג, לא השאירו דבר מכל אשר הכינה עקרת הבית, "כל מה שטרחה בעלת הבית לא טרחה אלא בשביל האורחים".“ (כל וכל, מאת שלום עליכם, בפרויקט בן יהודה)
מקור הצירוף בפסוק הנ"ל: ”מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּ יָהּ.“ (תהלים קיג, פסוק ט), אם כי בהקשר זה ניתן לחשוב כי הכוונה לאישה עקרה, שאין לה ילדים.
המשמע הנוכחי נובע מהמדרש הבא: ”וְרָחֵל עֲקָרָה (בראשית כט, פסוק לא), אָמַר רַבִּי יִצְחָק, רָחֵל הָיְתָה עִקָּרוֹ שֶׁל בַּיִת, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וְרָחֵל עֲקָרָה, עִקָּרָה רָחֵל.“ (בראשית רבה, פרשה עא, סימן ב)