ושט

וֵשֶׁט

לשון חז"ל צינור שרירי במערכת העיכול המתחיל בלוע ומסתיים בקיבה.
- ”שָׁחַט אֶת הַוֵּשֶׁט וּפָסַק אֶת הַגַּרְגֶּרֶת, אוֹ שָׁחַט אֶת הַגַּרְגֶּרֶת וּפָסַק אֶת הַוֵּשֶׁט, [...] רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, טְרֵפָה.“ (משנה, מסכת חולין – פרק ב, משנה ד)
- ”ושט מכניס ומוציא כל מיני מאכל, קנה מוציא קול“ (בבלי, מסכת ברכות – דף סא, עמוד א)

אכדית, "אִשְתוּ" בהוראת "מתוך-"
בלשון געז, "וֶסְטְ" = אמצע, תוך, פנים. "וֶסְתַּ" =בתוך, באמצע. ראו גם בערבית וסט وسط פירושו קשור במשמעויות של "היה בתווך" = מותניים, סוכן, מרכז ^[1].