תכלית

תַּכְלִית

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תכלית
הגייה^*	takhlit
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	כ־ל־י/ה, גזרת נחי לי"ה
דרך תצורה	משקל תַּקְטִיל
נטיות	ר׳ תַּכְלִיּוֹת; כ׳ תַּכְלִיתִי, תַּכְלִיתְכֶם

לשון המקרא קצה וגבול. ובדר"כ שיא. המידה המרוחקת ביותר.
- ”תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאוֹיְבִים הָיוּ לִי.“ (תהלים קלט, פסוק כב)
- ”הַחֵקֶר אֱלוֹהַ תִּמְצָא; אִם עַד-תַּכְלִית שַׁדַּי תִּמְצָא.“ (איוב יא, פסוק ז)
- ”קֵץ שָׁם לַחֹשֶׁךְ וּלְכָל-תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר אֶבֶן אֹפֶל וְצַלְמָוֶת.“ (איוב כח, פסוק ג)
- ”...מִפֶּתַח בֵּית אֶלְיָשִׁיב וְעַד-תַּכְלִית בֵּית אֶלְיָשִׁיב.“ (נחמיה ג, פסוק כא)
- ”עד היכן תכלית יסורין? אמר רבי אלעזר: כל שארגו לו בגד ללבוש ואין מתקבל עליו“ (בבלי, מסכת ערכין – דף טז, עמוד ב)
- ”מרגלה מפומיה דרבא: תכלית חכמה תשובה ומשים טובים“ (בבלי, מסכת ברכות – דף יז, עמוד א)
- "בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְֹרָה" (אדון עולם)
בהשאלה מן (1): התוצאה המצופה מפעולה.
- אני לא עובד ללא תכלית אני חושב להרויח מזה.

ערך בוויקיפדיה: תכלית