המילה משותפת למספר לשונות שמיות, למשל: ערבית – قُنْفُذ(קֻנְפֻד'), ארמית־סורית – ܩܘܦܕܐ(קופדא), תיגרנית– qənfəz) ቅንፍዝ).
הקפוד המופיע בפסוקים המקראיים לקמן אינו הקפוד-יונק המוכר לדוברי העברית החדשה זאת משום חוסר יכולתו לשורר (כפי המופיע בפסוק). מן הפסוקים משתמע כי הקפוד המקראי אינו אלה בעל כנף מצויץ כלשהו ”וְרָבְצוּ בְתוֹכָהּ עֲדָרִים כָּל-חַיְתוֹ-גוי גַּם-קָאַת גַּם-קִפֹּד בְּכַפְתֹּרֶיהָ יָלִינוּ קוֹל יְשׁוֹרֵר? בַּחַלּוֹן חֹרֶב בַּסַּף כִּי אַרְזָה עֵרָה.“ (צפניה ב, פסוק יד), ”וִירֵשׁוּהָ קָאַת וְקִפּוֹד וְיַנְשׁוֹף וְעֹרֵב יִשְׁכְּנוּ-בָהּ וְנָטָה עָלֶיהָ קַו-תֹהוּ וְאַבְנֵי-בֹהוּ.“ (ישעיהו לד, פסוק יא)