מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מִשְׁטָח
|
הגייה* |
mishtakh
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ש־ט־ח
|
דרך תצורה |
משקל מִקְטָל
|
נטיות |
ר׳ מִשְׁטָחִים
|
- (הנדסה) פני השטח של צורה כלשהי, שטח הפנים של צורה גיאומטרית;
- הקוביה עשויה שישה משטחים רבועים, זהים בגודלם.
- צורה דו מימדית חסרת עובי.
- מקום בעל שטח מישורי, דבר שטוח שניתן לשטוח עליו דבר מה, מקום מישורי.
- מקום שניתן לפרוס עליו דבר מה.
- (רפואה) בדיקת נוזל גופני כמו ריר או אחר תחת עין המיקרוסקופ, תוך פריסתו על משטח זכוכית.
- האחות ביצעה על החולה בדיקת משטח גרון.
- דברים שנמעכו או נרמסו לכדי רפידה, או מצע רך.
- שורש ש.ט.ח. בבניין מִקְטל. מילה מקבילה בערבית سطح (הגייה: סַטְח).