מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מִשְׁטָח |
| הגייה* | mishtakh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־ט־ח |
| דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
| נטיות | ר׳ מִשְׁטָחִים |
- (הנדסה) פני השטח של צורה כלשהי, שטח הפנים של צורה גיאומטרית;
- הקוביה עשויה שישה משטחים רבועים, זהים בגודלם.
- צורה דו מימדית חסרת עובי.
- מקום בעל שטח מישורי, דבר שטוח שניתן לשטוח עליו דבר מה, מקום מישורי.
- מקום שניתן לפרוס עליו דבר מה.
- (רפואה) בדיקת נוזל גופני כמו ריר או אחר תחת עין המיקרוסקופ, תוך פריסתו על משטח זכוכית.
- האחות ביצעה על החולה בדיקת משטח גרון.
- דברים שנמעכו או נרמסו לכדי רפידה, או מצע רך.
- שורש ש.ט.ח. בבניין מִקְטל. מילה מקבילה בערבית سطح (הגייה: סַטְח).
