התענה
הִתְעַנָּה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | התענה |
| שורש וגזרה | ע־נ־י/ה ב |
| בניין | הִתְפַּעֵל |
- ציער את עצמו, מנע מעצמו את צרכי הגוף והנאותיו הבסיסיות.
- "וְכִי הִתְעַנִּיתָ בְּכָל אֲשֶׁר הִתְעַנָּה אָבִי" (מלכים א פ"ב)
- "שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ" (בראשית טז)
- בפרט: ישב בתענית, נמנע מאכילה ושתיה.
- סבא היה חולה בכיפור האחרון, ולכן לא התענה.
גיזרון
[עריכה]- שורש מקראי.