מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי |
כתיב מלא | אבוד |
הגייה* | avud |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | א־ב־ד |
דרך תצורה | משקל קָטוּל |
נטיות | נ׳ אֲבוּדָה; ר׳ אֲבוּדִים, נ"ר אֲבוּדוֹת |
- היה בעבר ונעלם.
- "כרודף אחרי שיות אבודות" (יהודה הלוי, ג 138).
- הרוס, לא תקין, לקוי.
- "המפקיד פרות אצל חברו, אפילו הן אבודין לא יגע בהן" (בבא מציעא ג ו).
- מר נפש, מבולבל.
- "באיזו דרך הלכו האבודים?" (פסיקתא רבתי קלא:)
- חסר תקנה, אין לו סיכוי להצליח.
- "אין לך סיכוי, המשחק אבוד".
- בינוני פָּעוּל של אָבַד
- ממכתבי אל-עמארנה הכתובים בלשון כנענית מופיעה תיבת אָבַּדַת a-ba-da-t בהוראת אבודות,חסרות סיכוי.
השורש אבד |
השורש א־ב־ד הוא שורש מגזרת נפ"א.
א־ב־ד |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
קַל |
אָבַד |
אוֹבֵד או אָבֵד, בינוני פעול: אָבוּד |
יֹאבַד |
אֱבֹד |
לֶאֱבֹד |
נִפְעַל |
נֶאֱבַד |
נֶאֱבָד |
יֵאָבֵד |
הֵאָבֵד |
לְהֵאָבֵד |
הִפְעִיל |
הֶאֱבִיד |
מַאֲבִיד |
יַאֲבִיד |
הַאֲבֵד |
להַאֲבִיד |
הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
פִּעֵל |
אִבֵּד |
מְאַבֵּד |
יְאַבֵּד |
אַבֵּד |
לאַבֵּד |
פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
הִתְפַּעֵל |
הִתְאַבֵּד |
מִתְאַבֵּד |
יִתְאַבֵּד |
הִתְאַבֵּד |
לְהִתְאַבֵּד |
- השורש א־ב־ד משותף לחלק מן השפות השמיות (ארמית, סורית ועוד).
|
|