מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
אבוד
|
הגייה* |
avud
|
חלק דיבר |
תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
א־ב־ד
|
דרך תצורה |
משקל קָטוּל
|
נטיות |
נ׳ אֲבוּדָה; ר׳ אֲבוּדִים, נ"ר אֲבוּדוֹת
|
- היה בעבר ונעלם.
- "כרודף אחרי שיות אבודות" (יהודה הלוי, ג 138).
- הרוס, לא תקין, לקוי.
- "המפקיד פרות אצל חברו, אפילו הן אבודין לא יגע בהן" (בבא מציעא ג ו).
- מר נפש, מבולבל.
- "באיזו דרך הלכו האבודים?" (פסיקתא רבתי קלא:)
- חסר תקנה, אין לו סיכוי להצליח.
- "אין לך סיכוי, המשחק אבוד".
- בינוני פָּעוּל של אָבַד
- ממכתבי אל-עמארנה הכתובים בלשון כנענית מופיעה תיבת אָבַּדַת a-ba-da-t בהוראת אבודות,חסרות סיכוי.
השורש אבד
|
השורש א־ב־ד הוא שורש מגזרת נפ"א.
א־ב־ד
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
אָבַד
|
אוֹבֵד או אָבֵד, בינוני פעול: אָבוּד
|
יֹאבַד
|
אֱבֹד
|
לֶאֱבֹד
|
נִפְעַל
|
נֶאֱבַד
|
נֶאֱבָד
|
יֵאָבֵד
|
הֵאָבֵד
|
לְהֵאָבֵד
|
הִפְעִיל
|
הֶאֱבִיד
|
מַאֲבִיד
|
יַאֲבִיד
|
הַאֲבֵד
|
להַאֲבִיד
|
הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
אִבֵּד
|
מְאַבֵּד
|
יְאַבֵּד
|
אַבֵּד
|
לאַבֵּד
|
פֻּעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְאַבֵּד
|
מִתְאַבֵּד
|
יִתְאַבֵּד
|
הִתְאַבֵּד
|
לְהִתְאַבֵּד
|
- השורש א־ב־ד משותף לחלק מן השפות השמיות (ארמית, סורית ועוד).
| |
|