אבוד

אָבוּד

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אבוד
הגייה*	avud
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	א־ב־ד
דרך תצורה	בינוני פָּעוּל של אָבַד
נטיות	נ׳ אֲבוּדָה; ר׳ אֲבוּדִים, נ"ר אֲבוּדוֹת

1. היה בעבר ונעלם.

   • "כרודף אחרי שיות אבודות" (יהודה הלוי, ג 138).

2. הרוס, לא תקין, לקוי.

   • "המפקיד פרות אצל חברו, אפילו הן אבודין לא יגע בהן" (בבא מציעא ג ו).

3. מר נפש, מבולבל.

   • "באיזו דרך הלכו האבודים?" (פסיקתא רבתי קלא:)

4. חסר תקנה, אין לו סיכוי להצליח.

   • "אין לך סיכוי, המשחק אבוד".

גזרון

• ממכתבי אל-עמארנה הכתובים בלשון כנענית מופיעה תיבת אָבַּדַת a-ba-da-t בהוראת אבודות,חסרות סיכוי.

צירופים

• אבוד-עשתונות

מילים נרדפות

• איננו, הלך לאיבוד, חסר, נעדר, נעלם (1)
• מבולבל, נבוך (2)
• נואש (3)

ניגודים

• נמצא, קיים, ישנו, מצוי (1)
• שלם, מוצלח (3)

תרגום

• אנגלית: lost‏‏‏‏