כבש

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

כֶּבֶשׂ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כבש
הגייה* keves
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־ב־שׂ
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ כְּבָשִׂים; כֶּבֶשׂ־, ר׳ כִּבְשֵׂי־
כבשים במרעה
  1. לשון המקרא סוג של יונק מעלה גרה השייך לתת־משפחת היעלים.
    • ”שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן-שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן-הַכְּבָשִׂים וּמִן-הָעִזִּים תִּקָּחוּ.“ (שמות יב, פסוק ה)
    • ”כִּי כְּפָרָה סֹרֵרָה סָרַר יִשְׂרָאֵל עַתָּה יִרְעֵם יְהוָה כְּכֶבֶשׂ בַּמֶּרְחָב.“ (הושע ד, פסוק טז)
    • ”אִם-לֹא בֵרֲכוּנִי חֲלָצָיו; וּמִגֵּז כְּבָשַׂי יִתְחַמָּם.“ (איוב לא, פסוק כ)
    • טיילנו במדבר פארן,וראינו באופק נוקד עם עדר כבשיו.

גיזרון[עריכה]

  • מקביל לאכדית kabsu, ערבית ‫كَبْش‬ (כַּבְּשׁ) באותו משמע.
  • בדומה לתיבות המקראית שסיכול אותיותיהן יוצר מילה חדשה משדה סמנטי משותף כגון: שמלה-שלמה, גדול-דגול , וכך כנראה גם עם הצורה 'כבש' המופיעה במקרא גם בצורה הסתומה: ”כשב“ (דברים יד, פסוק ד) . מאידך יש הטוענים כי מדובר בשגיאת כתיב מצד אחד מכותבי המקרא הקדומים,המתועדת עד לימינו.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

   תרגום
मेष‏‏‏‏ (תעתיק: meṣ)
  • הולנדית: schaap‏‏‏‏
  • הונגרית: juh‏, birka‏‏‏‏
  • וייטנמית: cừu‏‏‏‏
  • טגלית: tupa‏, obeha‏‏‏‏
  • טורקית: koyun‏‏‏‏
  • יוונית: πρόβατο‏‏‏‏ (תעתיק: próvato)
  • יידיש: שאָף‏‏‏‏
  • יפנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: hitsuji)
  • כורדית: merr‏, pez‏‏‏‏
  • לטינית: ovis‏‏‏‏
  • מלאית: domba‏, biri-biri‏‏‏‏
  • מלטית: nagħġa‏‏‏‏
  • נורווגית: sau‏, får‏‏‏‏
  • סווהילית: kondoo‏‏‏‏
  • סנסקירית: अवि‏‏‏‏ (תעתיק: avi)
  • ספרדית: oveja‏‏‏‏
  • ערבית: خروف‏‏‏‏ (תעתיק: חָ'רוּף)
  • פולנית: owca‏‏‏‏
  • פורטוגלית: ovelha‏‏‏‏
  • פינית: lammas‏‏‏‏
  • פרסית: میش‎‏‏‏‏ (תעתיק: מִישׁ)
  • צ'כית: ovce‏‏‏‏
  • צרפתית: mouton‏‏‏‏
  • קוריאנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: yang)
  • רומנית: oaie‏‏‏‏
  • רוסית: овца‏‏‏‏ (תעתיק: ovcá)
  • שוודית: får‏‏‏‏
  • תאילנדית: แกะ‏‏‏‏ (תעתיק: gɛ̀)

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: כבש
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Ovis
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כבשים
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Ovis

כָּבַשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כבש
שורש וגזרה כ־ב־שׁגזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. גבר בכוחו על־ ניצח, השתלט.
    • ”וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל-חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ“ (בראשית א, פסוק כח)
    • גדוד החיילים כבש את הכפר.
  2. השיג לעצמו, לקח לעצמו, מעמד, מקום, אשה.
    • ”וַיָּשׁוּבוּ אַחֲרֵי-כֵן וַיָּשִׁבוּ אֶת-הָעֲבָדִים וְאֶת-הַשְּׁפָחוֹת אֲשֶׁר שִׁלְּחוּ חָפְשִׁים וַיִּכְבְּשׁוּם לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת.“ (ירמיהו לד, פסוק יא)
  3. דרך בכח, הדק את תשתית הדרך, עשה דרך.
  4. העביר מאכלים, ירקות, פרות, בשר, בתהליך שישמר אותם לאורך זמן.
    • ”וֶרֶד חָדָשׁ שֶׁכְּבָשׁוֹ בְּשֶׁמֶן יָשָׁן, יְלַקֵּט אֶת הַוֶּרֶד; וְיָשָׁן בְּחָדָשׁ, חַיָּב בַּבִּעוּר; חָרוּבִים חֲדָשִׁים שֶׁכְּבָשָׁן בְּיַיִן יָשָׁן, וִישָׁנִים בְּחָדָשׁ, חַיָּבִין בַּבִּעוּר.“ (משנה, מסכת שביעיתפרק ז, משנה ז)
  5. הסתיר, החביא.

גיזרון[עריכה]

  • מקראי. במשמע המקורי, 'רמס, דחס', כמו אכדית כַּבַּשֻׁ kabāšu ומשמע 3 'סלל, עשה דרך' (משם כביש 'מסלול', חידוש מהמשמע המקורי של השורש, שמקביל לאכדית כִּיבּשֻׁ kibsu 'כביש'), ובהרחבת המשמע (שגם קיימת באכדית) גם משמע 1 'גבר בכוח, השתלט'[1]. המשמע הקמורי 'רמס, דחס' הוא מקור השורש הקרוב כבס 'רחץ, כיבס (בגדים)', מתהליך הכביסה על ידי דחיסה וסחיטה של הבגדים[1].
  • (1) קרוב לערבית: كَبَسَ (כַּבַּסַ) - ללחוץ, לכבוש, להפעיל לחץ. מכאן נגזר שמה של מנה לאומית במצרים ושמה כבסה (كبسة) בה אורז נלחץ משום הבשר והירקות שמונחים מעליו .

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1. 1.0 1.1 "An Akkadian Lexical Companion for Biblical Hebrew", Hayim ben Yosef Tawil, 2009, page 155. ISBN: 978-1602801141.


השורש כבשׁ

השורש כ-ב-שׁ הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית לחץ דחיקה סגירה שלטון
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים[עריכה]

כ-ב-שׁ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כָּבַשׁ כּוֹבֵשׁ

(ב׳ פעוּל: כָּבוּשׁ)

יִכְבֹּשׁ כְּבֹשׁ לִכְבֹּשׁ
נִפְעַל נִכְבַּשׁ נִכְבָּשׁ יִכָּבֵשׁ הִכָּבֵשׁ לְהִכָּבֵשׁ
הִפְעִיל הִכְבִּישׁ מַכְבִּישׁ יַכְבִּישׁ הַכְבֵּשׁ לְהַכְבִּישׁ
הֻפְעַל הֻכְבַּשׁ מֻכְבָּשׁ יֻכְבַּשׁ -אין- -אין-
פִּעֵל כִּבֵּשׁ מְכַבֵּשׁ יְכַבֵּשׁ כַּבֵּשׁ לְכַבֵּשׁ
פֻּעַל כֻּבַּשׁ מְכֻבָּשׁ יְכֻבַּשׁ -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְכַּבֵּשׁ מִתְכַּבֵּשׁ יִתְכַּבֵּשׁ הִתְכַּבֵּשׁ לְהִתְכַּבֵּשׁ

כֶּבֶשׁ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כבש
הגייה* kevesh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־ב־שׁ
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ כְּבָשִׁים
כבש של כלי שיט קטן
כבש של מטוס
  1. לשון המקרא הדום, מדרגה לעלות בה.
    • ”וְשֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא וְכֶבֶשׁ בַּזָּהָב לַכִּסֵּא מָאֳחָזִים וְיָדוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה עַל-מְקוֹם הַשָּׁבֶת וּשְׁנַיִם אֲרָיוֹת עֹמְדִים אֵצֶל הַיָּדוֹת.“ (דברי הימים ב׳ ט, פסוק יח)
  2. לשון חז"ל מדרך משופע לעלות ולרדת בו; לוח עץ עבה או גרם מדרגות מיטלטל לעלות ולרדת בו אל ספינה או אל מטוס.
    • ”מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּזְקֵנִים שֶׁהָיוּ בָאִין בִּסְפִינָה, וְעָשָׂה גוֹי כֶּבֶשׁ לֵירֵד בּוֹ, וְיָרְדוּ בוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּזְקֵנִים.“ (משנה, מסכת שבתפרק טז, משנה ח)
    • ”תנן התם: כבש היה לדרומה של מזבח, אורך שלשים ושתים על רוחב שש עשרה.“ (בבלי, מסכת זבחיםדף סב, עמוד ב))
    • הנשיא ורעייתו ניצבו על כבש המטוס ונופפו לשלום למארחיהם.

גיזרון[עריכה]

  • מילה יחידאית בתנ"ך.
  • האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשס"ג), 2003.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כבשי אניות ומטוסים