מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | אייל |
| הגייה* | ayal |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־ו־ל |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | אַיַּל־; נ׳ אַיָּלָה או אַיֶּלֶת; ר׳ אַיָּלִים, אַיְלֵי־; נ"ר אַיָּלוֹת, אַיְלוֹת־ |
איילים
- פרט ממשפחה של פרסתנים, אשר הזכר בה מצמיח קרניים עד לעונת החיזור, ולאחריה משירן.
- ”נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי-שָׁפֶר.“ (בראשית מט, פסוק כ)
- ”זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ, שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים. אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר, וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר.“ (דברים יד, פסוקים ד–ה)
- ”אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם, כִּי-נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה.“ (ישעיהו לה, פסוק ו)
- ”בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה-לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים.“ (שיר השירים ח, פסוק יד)
- ”כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם“ (תהילים מב, פסוק ב)
- מקביל לשפות שמיות רבות - אכדית: 𒁰𒈦 (ayyalu), אוגריתית: 𐎀𐎊𐎍 (אָיָּלֻ), פיניקית: 𐤀𐤉𐤋 (איל), ערבית: أَيَّل (אָיָל), ארמית: אַיָּלָא, דרום-ערבית: 𐩱𐩺𐩡 (איל), כולם מקביל להוראה בעברית. געז: ሀየል (הַיַל) - יעל. משערים שצורת המקור בפרוטו-שמית היתה: ʔayyal-.
- קרוב גם לחיתית: aliyana[1] באותה משמעות.
|
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איילים |
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | איל |
| הגייה* | ayil |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־ו־ל |
| דרך תצורה | משקל קַיִל |
| נטיות | ר׳ אֵילִים; אֵיל־, ר׳ אֵילֵי־ |
איל לצד טלאיו
- הזכר שבכבשים.
- ”וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ פַּר בֶּן בָּקָר תְּמִימִם וְשֵׁשֶׁת כְּבָשִׂים וָאַיִל תְּמִימִם יִהְיוּ“ (יחזקאל מו, פסוק ו)
- בהשאלה: מנהיג, בעל שררה, בעל הכח.
- ”אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן“ (שמות טו, פסוק טו)
- עמוד תמך.
- ”וַיְבִיאֵנִי אֶל הַהֵיכָל וַיָּמָד אֶת הָאֵילִים שֵׁשׁ אַמּוֹת רֹחַב מִפּוֹ וְשֵׁשׁ אַמּוֹת רֹחַב מִפּוֹ רֹחַב הָאֹהֶל“ (יחזקאל מא, פסוק א)
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | איל |
| הגייה* | eyal |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־ו־ל |
| דרך תצורה | משקל קְטָל |
| נטיות | ס׳ אֱיַל־ |
- לשון המקרא כוח, עצמה.
- ”נֶחְשַׁבְתִּי עִם־יוֹרְדֵי בוֹר הָיִיתִי כְּגֶבֶר אֵין אֱיָל“ (תהלים פח, פסוק ה)
- שם פרטי לזכר.