מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
אייל
|
| הגייה* |
ayal
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
א־ו־ל
|
| דרך תצורה |
משקל קַטָּל
|
| נטיות |
ר׳ אַיָּלִים; אַיַּל־, ר׳ אַיְלֵי־
|
- סוג של חיית־בר ממשפחת האייליים, משפחה בתת־סדרת מעלי הגרה. פעמים רבות מסמל האייל חן וקלות רגליים.
- בעבר היה אייל הכרמל נפוץ בישראל.
- ”זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ, שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים. אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר, וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר.“ (דברים יד, פסוקים ד – ה)
- ”דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים“ (שיר השירים ב, פסוק ט)
- ”אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם, כִּי-נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה“ (ישעיהו לה, פסוק ו)
קישורים חיצוניים[עריכה]
|
 טקסונומיה בוויקימינים: אייל |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איילים |
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
איל
|
| הגייה* |
ayil
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
א־ו־ל
|
| דרך תצורה |
משקל קַיִל
|
| נטיות |
ר׳ אֵילִים; אֵיל־, ר׳ אֵילֵי־
|
- יובל, הזכר שבכבשים.
- ”וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ פַּר בֶּן בָּקָר תְּמִימִם וְשֵׁשֶׁת כְּבָשִׂים וָאַיִל תְּמִימִם יִהְיוּ“ (יחזקאל מו, פסוק ו)
- בהשאלה: מנהיג, בעל שררה, בעל הכח.
- ”אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן“ (שמות טו, פסוק טו)
- עמוד תמך.
- ”וַיְבִיאֵנִי אֶל הַהֵיכָל וַיָּמָד אֶת הָאֵילִים שֵׁשׁ אַמּוֹת רֹחַב מִפּוֹ וְשֵׁשׁ אַמּוֹת רֹחַב מִפּוֹ רֹחַב הָאֹהֶל“ (יחזקאל מא, פסוק א)
מילים נרדפות[עריכה]
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
אייל
|
| הגייה* |
eyal
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
א־ו־ל
|
| דרך תצורה |
משקל קְטָל
|
| נטיות |
ס׳ אֱיַל־
|
- לשון המקרא כוח, עצמה.
- ”נֶחְשַׁבְתִּי עִם־יוֹרְדֵי בוֹר הָיִיתִי כְּגֶבֶר אֵין אֱיָל“ (תהלים פח, פסוק ה)
- ”וְאַתָּה יְהוָה אַל תִּרְחָק אֱיָלוּתִי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה“ (תהלים כב, פסוק כ)
- שם פרטי לזכר.
- המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא.
ערך בוויקיפדיה: אייליים
טקסונומיה בוויקימינים: אייל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איילים
