מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
אייל
|
הגייה* |
ayal
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
א־ו־ל
|
דרך תצורה |
משקל קַטָּל
|
נטיות |
אַיַּל־; נ׳ אַיָּלָה או אַיֶּלֶת; ר׳ אַיָּלִים, אַיְלֵי־; נ"ר אַיָּלוֹת, אַיְלוֹת־
|
איילים
- סוג של חיית־בר ממשפחת האייליים, משפחה בתת־סדרת מעלי הגרה. פעמים רבות מסמל חן וקלות רגליים.
- ”נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי-שָׁפֶר.“ (בראשית מט, פסוק כ)
- ”זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ, שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים. אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר, וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר.“ (דברים יד, פסוקים ד – ה)
- ”אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם, כִּי-נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה.“ (ישעיהו לה, פסוק ו)
- ”בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה-לְךָ לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בְשָׂמִים.“ (שיר השירים ח, פסוק יד)
- ”כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם“ (תהילים מב, פסוק ב)
- מקביל לשפות שמיות רבות - אכדית: 𒁰𒈦 (ayyalu), אוגריתית: 𐎀𐎊𐎍 (אָיָּלֻ), פיניקית: 𐤀𐤉𐤋 (איל), ערבית: أَيَّل (אָיָל), ארמית: אַיָּלָא, דרום-ערבית: 𐩱𐩺𐩡 (איל), כולם מקביל להוראה בעברית. געז: ሀየል (הַיַל) - יעל. משערים שצורת המקור בפרוטו-שמית היתה: ʔayyal-.
- קרוב גם לחיתית: aliyana[1] באותה משמעות.
קישורים חיצוניים[עריכה]
|
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איילים |
הערות שוליים[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
איל
|
הגייה* |
ayil
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
א־ו־ל
|
דרך תצורה |
משקל קַיִל
|
נטיות |
ר׳ אֵילִים; אֵיל־, ר׳ אֵילֵי־
|
איל לצד טלאיו
- הזכר שבכבשים.
- ”וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ פַּר בֶּן בָּקָר תְּמִימִם וְשֵׁשֶׁת כְּבָשִׂים וָאַיִל תְּמִימִם יִהְיוּ“ (יחזקאל מו, פסוק ו)
- בהשאלה: מנהיג, בעל שררה, בעל הכח.
- ”אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן“ (שמות טו, פסוק טו)
- עמוד תמך.
- ”וַיְבִיאֵנִי אֶל הַהֵיכָל וַיָּמָד אֶת הָאֵילִים שֵׁשׁ אַמּוֹת רֹחַב מִפּוֹ וְשֵׁשׁ אַמּוֹת רֹחַב מִפּוֹ רֹחַב הָאֹהֶל“ (יחזקאל מא, פסוק א)
מילים נרדפות[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
איל
|
הגייה* |
eyal
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
א־ו־ל
|
דרך תצורה |
משקל קְטָל
|
נטיות |
ס׳ אֱיַל־
|
- לשון המקרא כוח, עצמה.
- ”נֶחְשַׁבְתִּי עִם־יוֹרְדֵי בוֹר הָיִיתִי כְּגֶבֶר אֵין אֱיָל“ (תהלים פח, פסוק ה)
- שם פרטי לזכר.
הערות שוליים[עריכה]