מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
ציון
הגייה *
tsiyun
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
צ־י־ן , ע"י
דרך תצורה
משקל קִטּוּל
נטיות
ר׳ צִיּוּנִים
תמרור, משהו הנראה למרחוק ואשר על פיו ניתן להכיר מקום או למצוא את הדרך.
”הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הָלָכְתְּ.“ (ירמיהו לא , פסוק כ )
מבנה או מצבה על קבר.
”וַיֹּאמֶר: מָה הַצִּיּוּן הַלָּז אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה; וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַנְשֵׁי הָעִיר: הַקֶּבֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּא מִיהוּדָה.“ (מלכים ב׳ כג , פסוק יז )
סימן כתוב או דבור, לרוב בעל משמעות של גודל או כמות, שמטרתו להודיע על איכות, או רמה, או מקום בדרוג של אדם או של דבר־מה.
"את קיבלת נזיפה / בשמיני לרביעי, / אך אנחנו יודעים כי אשם הרס"ר; / הציון האישי במשמעת הוא ב' / חות דעת כללית: את בסדר גמור" (דינה ברזילי , מאת חיים חפר )
ציוני בחינות הבגרות יפורסמו מחר.
פעולה של סימון, הפניה למשהו, הצבעה על משהו, מתן ציונים (3).
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
ציון
הגייה *
tsiyon
חלק דיבר
שם־עצם פרטי
מין
נקבה
שורש
צ־י־י/ה
דרך תצורה
משקל קִטְלוֹן
נטיות
כינוי לירושלים .
”וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן , הִיא עִיר דָּוִד.“ (שמואל ב׳ ה , פסוק ז )
”...כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם.“ (ישעיהו ב , פסוק ג )
”שְׂאוּ-נֵס צִיּוֹנָה הָעִיזוּ אַל-תַּעֲמֹדוּ כִּי רָעָה אָנֹכִי מֵבִיא מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל.“ (ירמיהו ד , פסוק ו )
”סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ.“ (תהלים מח , פסוק יג )
”שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלִַם אֶת-יְהוָה; הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן . כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ; בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ.“ (תהלים קמז , פסוקים יב – יג )
בהשאלה מן (1): כנוי לארץ ישראל .
”וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם צִיּוֹן .“ (ירמיהו ג , פסוק יד )
בהשאלה מן (השטן): [ארכאי] כנויו של המשתייך לכת קומראנית ערב ביטול המשטר היהודאי על א"י
"...בני ציון היקרים..." מגילת קינות (סמוך לשנת 30 לפני ספירת הנוצרים ).
שם פרטי לזכר.
אולי קרוב לצִיּוּן לעיל, כי נראית למרחוק. ואולי מן צִיּה , במילונו של גסניוס: משורש צ-ה-ה מלשון "צייה" + "יון" כצוּרַת הקטנה של 'מקום מדברי' (ערבה ), או 'הר מוצף שמש' השוו ”כְּחֹרֶב בְּצָיוֹן“ (ישעיהו כה , פסוק ה ) .
סברה אחרת כי מקור השם חיתית siunas – מצודה .
בספר היובלים, בלשון דימוי - "טבור הארץ": " והר-ציון תוך טבור הארץ שלשתם זה מול זה לקדושה נבראו " [1] .
קישורים חיצוניים [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה:
ציון
הערות שוליים [ עריכה ]
↑ ספר יובלים פרק ח', יח-יט (המאה השנייה לפנה"ס)
לשון המקרא [לא בשימוש] מקום אדמה יבשה ללא לחות גשמים וחיות
”כחרב בציון“ (ישעיהו כה , פסוק ה )
”וְהָיָה אִישׁ כְּמַחֲבֵא רוּחַ וְסֵתֶר זָרֶם כְּפַלְגֵי מַיִם בְּצָיוֹן כְּצֵל סֶלַע כָּבֵד בְּאֶרֶץ עֲיֵפָה“ (ישעיהו לב , פסוק ב )
מילים נרדפות [ עריכה ]
סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו . ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה .