שופר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שׁוֹפָר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שופר
הגייה* shofar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה משקל קוֹטָל
נטיות ר׳ שׁוֹפָרוֹת, שׁוֹפְרוֹת־
איור של יהודי התוקע בשופר על כרטיס ברכה.
  1. כלי נשיפה עשוי קרן חלולה של בהמה או חיה וכשתוקעים בו משמיע קול תרועה.
  2. לשון חז"ל כלי קיבול רחב מלמעלה וצר מלמטה. בצורת קרן הבהמות.
    • "שלשה עשר שופרות היו במקדש וכתוב עליהם תקלין חדתין ותקלין עתיקין קינין וגוזלי עולה עצים ולבונה זהב לכפורת ששה לנדבה" (משנה, מסכת שקליםפרק ו, משנה ה)
    • "האשה שנתנה דמי קינה לשופר אוכלת בזבחים לערב רי"א לא היה שופר לקינין מפני התערובות אלא האומ' הרי עלי תרין מביא ונותן לשופר של תרין בני יונה מביא ונותן לשופר של בני יונה" (תוספתא שקלים פ"ג הלכה ג)
  3. בהשאלה: כלי תעמולה.
    • העתון קול־העם הוא שופרה של המפלגה הקומוניסטית.
    • נטען עליו שדבריו אינם משקפים את דעתו, וכי הוא משמש שופר לחבר הכנסת.

גיזרון[עריכה]

המקבילות המובהקות ביותר מצויות בניבי הארמית, שבהם מילים דומות (שופרא, שיפורא) מציינות קרן או כלי נשיפה. סבורים שהמילה קשורה גם לאכדית: (šappāru, sabbāru)‏ sappāru = "אחד ממיני הבקר", ואולי נשאלה ממנה; כמו כן משערים שהצורה האכדית קשורה בדרך כלשהי לשומרית šegbar = "אייל או עז הרים". טיב היחסים בין כל הצורות הללו איננו ברור, ואף לא ברור אם מקורה הראשוני של המילה הוא שמי או שומרי; אף הועלתה סברה שהמילה שייכת לרובד מסופוטמי קדום, שאיננו קרוב לא לאכדית ולא לשומרית.

נראה שהמילה הורתה בתחילה על חיה מקורננת כלשהי, ומהוראה זו התפתחה ההוראה המטונימית "קרן" ← "קרן ככלי נשיפה" (להתפתחות סמנטית דומה ראו יובל).

צירופים[עריכה]

נגזרים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שופר