גשם

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: גָּשַׁם.

גֶּשֶׁם א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גשם
הגייה* geshem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־שׁ־ם א
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ גְּשָׁמִים, גִּשְׁמֵי־
גשם
  1. אחד המשקעים, טיפות מים היורדים ארצה מן העננים.
  2. בהשאלה: שטף, כמות גדולה מאוד הבאה בבת אחת.
  3. לשון המקרא שם פרטי לזכר.
    • ”וַיִּשְׁמַע סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וְטֹבִיָּה הָעֶבֶד הָעַמּוֹנִי וְגֶשֶׁם הָעַרְבִי, וַיַּלְעִגוּ לָנוּ וַיִּבְזוּ עָלֵינוּ...“ (נחמיה ב, פסוק יט)


גיזרון[עריכה]

  • השוואה ללשונות אחרות: בערבית: "שַׂגַ'מַ" פירושה נזל. ההקבלה מראה שבמעבר בין הלשונות, המלה עברה תהליך של שיכול עיצורים (כמו: ברך-רוכבה, זנק-נזק, חגר-רג'ח, חסל-לחס, חרצובה-חצ'רב וכולי).

הערה[עריכה]

  • שומרית: גִישַׁשֲׂם Gišsam היה התגשמות אל-הפירות.

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

   תרגום
  • איטלקית: pioggia‏‏‏‏
  • אינדונזית: hujan‏‏‏‏
  • אירית: báisteach‏, fearthainn‏‏‏‏
  • אמהרית: ዝናብ‏‏‏‏ (תעתיק: zənab)
  • אנגלית: rain‏‏‏‏
  • אספרנטו: pluvo‏‏‏‏
  • ארמית: מִטְרָא
  • ארמנית: անձրև‏‏‏‏ (תעתיק: anjrew)
  • גרוזינית: წვიმა‏‏‏‏ (תעתיק: c̣vima)
  • גרמנית: Regen‏‏‏‏
  • הודית: बरसात‏‏‏‏ (תעתיק: barsāt)
  • הולנדית: regen‏‏‏‏
  • הונגרית: eső‏‏‏‏
  • וייטנמית: mưa‏‏‏‏
  • טגלית: ulan‏‏‏‏
  • טורקית: yağmur‏‏‏‏
  • יוונית: βροχή‏‏‏‏ (תעתיק: vrochí)
  • יידיש: רעגן‏‏‏‏
  • יפנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: ame)
  • כורדית: baran‏‏‏‏
  • לטינית: pluvia‏‏‏‏
  • מלאית: hujan‏‏‏‏
  • מלטית: xita‏‏‏‏
  • נורווגית: regn‏‏‏‏
  • סווהילית: mvua‏, manyunyu‏‏‏‏
  • סנסקירית: वर्षा‏‏‏‏ (תעתיק: varṣā)
  • ספרדית: lluvia‏‏‏‏
  • ערבית: مطر‏‏‏‏ (תעתיק: מַטַר)
  • פולנית: deszcz‏‏‏‏
  • פורטוגלית: chuva‏‏‏‏
  • פינית: sade‏‏‏‏
  • פרסית: باران‎‏‏‏‏ (תעתיק: באראן)
  • צ'כית: déšť‏‏‏‏
  • צרפתית: pluie‏‏‏‏
  • קוריאנית: ‏‏‏‏ (תעתיק: bi)
  • רומנית: ploaie‏‏‏‏
  • רוסית: дождь‏‏‏‏ (תעתיק: doždʹ)
  • שוודית: regn‏‏‏‏
  • תאילנדית: ฝน‏‏‏‏ (תעתיק: fǒn)

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: גשם
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גשם

ׁגֶּשֶׁם ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גשם
הגייה* geshem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־שׁ־ם ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ גְּשָׁמִים, גִּשְׁמֵי־
  1. לשון ימי הביניים גוף, חומר, עצם.
    • ”וְהַשְּׁלֵמוּת: אִם שְׁלֵמוּת לַגֶּשֶׁם, וְאִם שְׁלֵמוּת לְעֶצֶם אֵינוֹ גֶשֶׁם, וְהַנֶּפֶשׁ שְׁלֵמוּת לַגֶּשֶׁם. וְהַגֶּשֶׁם: אִם טִבְעִי,וְאִם מְלָאכוּתִי, וְהַנֶּפֶשׁ שְׁלֵמוּת לְגֶשֶׁם טִבְעִי.“ (ספר הכוזרי, מאמר חמישי, פסוק יב)

גיזרון[עריכה]

  • מחידושי התיבונים. המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל; ארמית: גִּשְׁמָא או ܓܽܘܫܡܳܐ (גּוּשְׁמָא), ערבית: جِسْم (גִ'סְם).

מידע נוסף[עריכה]

  • ויאמץ לו בעצי יער נטע ארן וגשם יגדל (ישעיהו מד, יד) אבן עזרא: גשם - גוף גם כן תרגום ארמית גם בלשון קדר.
  • דִּי לָא שְׁלֵט נוּרָא בְּגֶשְׁמְהוֹן (דניאל ג, כז) רש"י: גשמהון - גופן בלשון ארמי.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]


גֻּשַׁם[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא גושם
שורש וגזרה ג־ש־ם א
בניין פֻּעַל
  1. שירד עליו גשם, והתנקה.
    • ”בֶּן אָדָם אֱמָר לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם“ (יחזקאל כב, פסוק כד)

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש גשם א

השורש ג־שׁ־ם א הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית טיפות מים היורדות מהעננים לארץ.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים[עריכה]

ג־שׁ־ם א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּשַׁם גּוֹשֵם

(ב׳ פעוּל: גָּשׁוּם)

יִגְשֹׁם גְשֹׁם לִגְשֹׁם
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִגְשִׁים מַגְשִׁים יַגְשִׁים הַגְשֵׁם לְהַגְשִׁים
הֻפְעַל הֻגְשַׁם מֻגְשָׁם יֻגְשַׁם -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל גֻּשַּׁם מְגֻשָּׁם יְגֻּשַּׁם -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-