גשם

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש להוסיף לדף זה את הערך: גָּשַׁם.

גֶּשֶׁם א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גשם
הגייה* geshem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־שׁ־ם א
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ גְּשָׁמִים, גִּשְׁמֵי־
גשם
  1. אחד המשקעים, אדי מים מעובים היורדים לארץ מן העננים בצורת טיפות.
  2. שטף, כמות גדולה מאוד הבאה בבת אחת.

גיזרון[עריכה]

  • השוואה ללשונות אחרות: בערבית: "שַׂגַ'מַ" פירושה נזל. ההקבלה מראה שבמעבר בין הלשונות, המלה עברה תהליך של שיכול עיצורים (כמו: ברך-רוכבה, זנק-נזק, חגר-רג'ח, חסל-לחס, חרצובה-חצ'רב וכולי).

הערה[עריכה]

  • שומרית: גִישַׁשֲׂם Gišsam היה התגשמות אל-הפירות .

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • פורטוגלית: chuva‏‏‏‏
  • פינית: sade‏‏‏‏
  • צ'כית: déšť‏‏‏‏
  • צרפתית: pluie‏‏‏‏
  • רומנית: ploaie‏‏‏‏
  • רוסית: дождь‏‏‏‏
  • תורכית: yağmur‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: גשם
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גשם


השורש גשם א

השורש ג־שׁ־ם א הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית טיפות מים היורדות מהעננים לארץ.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים[עריכה]

ג־שׁ־ם א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּשַׁם גּוֹשֵם

(ב׳ פעוּל: גָּשׁוּם)

יִגְשֹׁם גְשֹׁם לִגְשֹׁם
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִגְשִׁים מַגְשִׁים יַגְשִׁים הַגְשֵׁם לְהַגְשִׁים
הֻפְעַל הֻגְשַׁם מֻגְשָׁם יֻגְשַׁם -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל גֻּשַּׁם מְגֻשָּׁם יְגֻּשַּׁם -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

ׁגֶּשֶׁם ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא גשם
הגייה* geshem
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ג־שׁ־ם ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ גְּשָׁמִים, גִּשְׁמֵי־
  1. לשון ימי הביניים גוף, חומר, עצם.
    • ”וְהַשְּׁלֵמוּת: אִם שְׁלֵמוּת לַגֶּשֶׁם, וְאִם שְׁלֵמוּת לְעֶצֶם אֵינוֹ גֶשֶׁם, וְהַנֶּפֶשׁ שְׁלֵמוּת לַגֶּשֶׁם. וְהַגֶּשֶׁם: אִם טִבְעִי,וְאִם מְלָאכוּתִי, וְהַנֶּפֶשׁ שְׁלֵמוּת לְגֶשֶׁם טִבְעִי.“ (ספר הכוזרי, מאמר חמישי, פסוק יב)

גיזרון[עריכה]

  • המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל; ארמית: גִּשְׁמָא או ܓܽܘܫܡܳܐ (גּוּשְׁמָא), ערבית: جِسْم (גִ'סְם).

מידע נוסף[עריכה]

  • ויאמץ לו בעצי יער נטע ארן וגשם יגדל (ישעיהו מד, יד) אבן עזרא: גשם - גוף גם כן תרגום ארמית גם בלשון קדר.
  • דִּי לָא שְׁלֵט נוּרָא בְּגֶשְׁמְהוֹן (דניאל ג, כז) רש"י: גשמהון - גופן בלשון ארמי.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]


גֻּשַׁם[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא גושם
שורש וגזרה ג־ש־ם
בניין פֻּעַל
  1. שירד עליו גשם, והתנקה.
    • ”בֶּן אָדָם אֱמָר לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם“ (יחזקאל כב, פסוק כד)

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

השורש גשם א

השורש ג־שׁ־ם א הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית טיפות מים היורדות מהעננים לארץ.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים[עריכה]

ג־שׁ־ם א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּשַׁם גּוֹשֵם

(ב׳ פעוּל: גָּשׁוּם)

יִגְשֹׁם גְשֹׁם לִגְשֹׁם
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הִגְשִׁים מַגְשִׁים יַגְשִׁים הַגְשֵׁם לְהַגְשִׁים
הֻפְעַל הֻגְשַׁם מֻגְשָׁם יֻגְשַׁם -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל גֻּשַּׁם מְגֻשָּׁם יְגֻּשַּׁם -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-