חליל
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חָלִיל[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חליל |
| הגייה* | khalil |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ל־ל ג, (גזור שם) ח־ל־ל ד |
| דרך תצורה | משקל קָטִיל |
| נטיות | ר׳ חֲלִילִים; חֲלִיל־, ר׳ חֲלִילֵי־ |
- כלי נשיפה מעץ, בעל פיה צרה. לחליל יש שמונה חורים וחור אחד מאחור אשר באמצעותם ניתן לנגן.
- אני יודע לנגן הרבה שירים בחליל.
- "וִיהִי כְבֹאֲךָ שָׁם הָעִיר וּפָגַעְתָּ חֶבֶל נְבִאִים יֹרְדִים מֵהַבָּמָה וְלִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחָלִיל וְכִנּוֹר וְהֵמָּה מִתְנַבְּאִים" (שמואל א י ה))
- "וַיַּעֲלוּ כָל־הָעָם אַחֲרָיו וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ בְּקוֹלָם" (מלכים א א מ)
- עברית חדשה [ארכאי] צופר של אוניית קיטור.
- "ותעמוד האניה על מקומה ותשמיע קול חליל מכה וקורא לעזרה עד אחרי הצהרים ואז באה אלינו אניה האמבורגית „וויעלאנד“ אשר הלכה לנויארק." ("הצפירה", 26 באוגוסט, 1888, עמ' 4)
- ”כמדומה שנשמע קול החליל, האניה מתקרבת, האניה באה, פני המחכים נהרו, כל אחד יכין את צרורו [...]“ (מעל מכסה האניה, מאת אלחנן ליב לוינסקי, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון[עריכה]
- אכדית - חַלִלֻ ḫalilu .מצרית קדומה חל ḫl מָגְלֶף, מקדח. מושאל לערבית - 'חל' حَلَّ לפתוח, להתיישר[1].
- אטימולוגיה תלמודית-עממית מקשרת עם התיבה מלשון ארמית 'חלי' שורש ח־ל־י/ה ב בהוראת 'מתוק'(אותו שורש בערבית לחלווה) שקולו מתוק. .
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
כלי נשיפה
|
צופר של אוניית קיטור
|
מידע נוסף[עריכה]
החליל מזוהה עם האבוב, אחד מכלי הנגינה במקדש
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: חליל |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חליליות |
| כלי נגינה מרכזיים במוזיקה המערבית |
| כלי נשיפה ממתכת: חצוצרה, קרן יער, טרומבון, בריטון, טובה |
| כלי נשיפה מעץ: חליל, אבוב, קלרנית, בסון |
| כלי פריטה: נבל, גיטרה, עוד, צ'מבלו |
| כלי קשת: כינור, ויולה, צ'לו, קונטרבס |
| כלי הקשה: תופים, מצלתיים, קסילופון |
| כלי מקלדת: פסנתר, עוגב, אורגן חשמלי, מקלדת אלקטרונית |
- ↑ ḫl / 'Notes on Some Semitic Loan-Words and Personal Names in Late Egyptian'/ by - W. A. Ward.Orientalia / NOVA SERIES, Vol. 32, No. 4 (1963), p. 434